בכתבה הזאת אכתוב על הדרך שבה אפשר לצלם אדריכלות. האם אתם צלמים, אדריכלים או מעצבי פנים ורוצים לדעת על דרכי תיעוד או שפשוט מסקרן אתכם איך הצלם עובד ובאיזה דרכים? כשאנחנו מדברים על אדריכלות, הכוונה היא לאדריכלות חוץ. אסביר את הדרך בה אפשר לתעד את המבנה האדריכלי מבחינת זמן, מבחינת זוויות, תזמון תיעוד חזיתות עיקריות, מקומות מהם אפשר לתעד את האדריכלות.
המבנה האדריכלי יכול להיות בניין, מגדל, מוזיאון, וילה פרטית ,בניין משרדים וכל נכס נדלן.
בניין משרדים בית בזק חדש בחולון
מגדל תוצרת הארץ מול מגדלי עזריאלי
מגדל רמז בשקיעה
מעניין שמגדל רמז הוא לא רק מגדל, אלא גם בניין מגורים. בכניסה יש רחבה מאוד יפה בכניסה לבניין.
אגמונים קטנים עם דשה בכניסה למגדל
מגדל צעירים על רקע של מגדלים
מגדל חדש של סוזוקי
כמובן שאדריכלות חוץ כוללת גם מבנים ציבוריים כמו משכנים ומוזיאונים
משכן לאמנויות הבמה אשדוד
אגף חדש של מוזיאון לאומנויות תל-אביב
בניין מגורים גם נחשב למבנה אדריכלי
בניין מגורים רגיל
גשר מוגדר כמבנה או מבנה הנדסי כדי לעבור על מכשול פיזי למעבר לצרכים שונים, כלומר לא בדיוק אדריכלות, אך עדיין זה מבנה שמתוכנן ע"י האדריכלים.
גשר בבאר-שבע
כיוון שצילומי חוץ של אדריכלות הם לא צילומי פנים שבהם יש שליטה בתאורה, בחוץ אין לנו שליטה כזאת. כלומר או שאנחנו תלוים במה שיש בחוץ: לרוב בשמש או בעננים.
במקרה של עננים זה מצב כמעט מושלם, כי אין צורך לדאוג לזוויות צילום, הרי כל האור רך במקרה של עננות גבוהה, ולכן אפשר לתעד מכל נקודה את המבנה והוא יראה טוב.
במקרה של עננות נמוכה זה יותר בעייתי, כי יתכן שהשמש כן חודרת דרך הענני ואז התלות בשמש היא כאילו ולא היו עננים.
לכן אחד הטכניקות היא לצלם את המבנים האדריכליים לפי לו"ז של שמש. אפשר קודם לבדוק את החזיתות העיקריות של האובייקט המצולם ולראות לפי קו תנועה של השמש באיזה טווח שעות השמש תאיר את החזיתות האלה.
לפעמים יש מקרים בהם החזית שאנחנו רוצים לא מוארת טוב או שמוארת אך בזווית מאוד גבוהה של השמש, מה שמייצר צל מאוד ארוך באור לא כל כך מחמיא, מה שדורש מאיתנו לצלם בשעות אחרות אם מחליטים לוותר על אור של צהרים.
אחרי שתכננו לעצמנו את הזמנים שבהם הכי טוב לצלם חזיתות עיקריות, אפשר לחשוב על עוד זמנים טובים, ואפילו הכי טובים, זמן של golden hour שמתרחש כחצי שעה לפני השקיעה, והאור הוא זהבהב ונותן לוק מאוד מיוחד למבנה, אור קצת יותר רך אך ישר ומאיר בצורה מושלמת את הבניין.
מגדל TOHA שצולם כשעה לפני השקיעה
כמו כן, יש גם זמן זריחה שבו אפשר לצלם זווית או חזית אחרת של אותו המבנה אדריכלי, משהו מיוחד שקורה רק פעם אחת ביום בבוקר, לכן, אם זאת חזית יחידה, כדאי מאוד להיות שם בזריחה ולצלם.
8 בבוקר לא נחשב לזריחה והאור כבר לא כזה. חוץ מזה שבזריחה העננות תהיה הרבה יותר מעניינת ברקע של המבנה.
אבל, מה עושים במקרה שאותה חזית לא מוארת טוב או בכלל לא מוארת באור יום, למשל בגלל שבניין סמוך מסתיר ומייצר צל על הבניין שאותו אנחנו מעוניינים לצלם? או שהוא מואר אך בתאורת צהרים לא מחמיאה.
הפתרון הוא לצלם את הבניין בדיוק אחרי השקיעה. כשעברו כ 10 דקות אחרי השקיעה, ומתחיל זמן דמדומים, אנשים מדליקים אורות בבניין ואז אותה חזית שלא הייתה טובה לצילום באור יום, היא מצטלמת בצורה מושלמת בזמן אור זה.
מתחם חדש של מיקרוסופט בהרצליה
עוד משהו קטן על שעות. שעות הבוקר של הזריחה וגם של שקיעה מתאפיינות באור יותר רך, איכותי יותר ולמי שיש עין מיומנת, רואה את זה, במיוחד אדריכלים ומעצבי פנים.
עניין עיקרי בצילומי אדריכלות בעניי הוא להסתובב עם השמש. הרי שלשמש יש מסלול, בחורף קצר יותר ונמוך יותר ובקיץ הכי ארוך וגם עם זווית הכי גבוהה.
אז השמש מהבוקר מאירה חזית אחת, אולם גם שני חזיתות, ואח"כ ממשיכה עם המסלול שלה ומתחילה להאיר עוד חזיתות של המבנה אדריכלי ובשקיעה היא ממשיכה גם במקרה הטוב להאיר את החזית השלישית.
לכן, הצלם יכול לעבוד בטכניקה כזאת, כאשר הוא נמצא כל היום בשטח, מחכה לזמנים הכי טובים מצלם מסביב את הבניין בתזמון עם השמש, כלומר כמעט מאותן הזוויות, כאשר השמש נמצאת מאחורי הגב שלו ומאירה את אחת החזיתות.
שהיה ממושכת בשטח, על רגליים זאת עבודה פיזית קשה, לכן הצלם צריך להיות מצויד במים, כובע וקרם הגנה.
עליה לגובה יכולה להיות מסוכנת ולכן הוא לא יכול להיות במצב שהוא צמא ויכול לאבד איזון, למשל כשהוא נמצא על הגג של הבניין.
בנוסף לטכניקה הזאת, כשהצלם עושה "מעגל" סביב הבניין עם השמש, הרי בחלק מהמקרים הוא יצלם לא רק מהקרקע אלא מהגובה ויצטרך לבדוק בבתים סמוכים אפשרות לעלות למעלה, מדי פעם גם לדירה של בן אדם פרטי. אבל, לא כל גג פתוח, מה שמוביל לנקודה נוספת. הצלם יסתובב במעגלים, אך גם בספירלה. למה? כי לא כל התמונות צריכות להיות מאותו מרחק מהבניין וגם לא תמיד מתאפשר לצלם מאותן המקומות במעגל הראשוני שקבע הצלם (למשל קרקע או מבנים סמוכים), צריך גם זוויות אחרות, פרספקטיבה אחרת, גיוון בתמונות חשוב.
למשל מגדל תוצרת הארץ, מצד אחד למטה יש מין גינה יפה, ואם מתקרבים אז רואים את האדריכלות של הבניין, אך מצד שני אם באים למגדל עזריאלי ומצלמים מחלקו השמאלי אז מתגלה עוד זווית יפה, שהיא כבר במרחק אחר מהבניין וגם רואים עצים), ככה שכשמסתובבים בצורת ספירלה אנחנו מגדילים רדיוס סיבוב שלנו מהבניין, נותנים זוויות שונות ומגוונות וגם תוספים foreground קצת אחר כל פעם, הרי שלרוב גם הסביבה תשתנה.
אם מצד אחד יש לי מסביב בניינים מסוימים, הרי שממרחק אחר ומזווית אחרת בספירלה, היה לי למשל פארק ברקע, או רקע אורבני אחר מה שתורם ל"תיק עבודות" של הבניין הזה להראות רחב, מגוון, מעניין.
צילום של מבנה אדריכלי מהקרקע זה רק הבסיס, אח"כ צריך לנסות לבדוק מקומות שיתאפשר לצלם גם מהגובה, הרי שמהגובה אתם רואים פחות זבל ויזואלי, שאח"כ גם דורש זמן רק בריטוש ולפעמים מעצבן ומייגע בריטוש. צלם ארכיטקטורה רואה את כל הדברים האלה בזמן צילום ועושה החלטות בהתאם. למשל כאן החלטתי כן להראות את הקרקע בגלל הרכבת כלומר, אני מראה את הבניין וההקשר שלו לסביבה. עם זאת יש תמונות אחרות שלא מראות שום דבר מעבר ומתמקדות רק על הבניין עצמו.
כאן אתם רואים את כל הבעיות בתמונה, אין אפשרות לצלם מהגובה, אז רואים את הנתיבים של מכוניות ומחסומים בכביש, רואים את הכבל האופקי שנמשך לאורך בין עמודי החשמל, וכל זווית אחרת שתבחרו, תהיה עוד יותר קשה לצילום, כי בהם הכבלים עוברים על הבניין, וזאת היא עם "הכי מעט" הפרעות מהפריימים שצילמתי. איך מצלמים בניין כזה מאתגר לצילום, הרי שאם מתקרבים לצד השני של הכביש – יש עצים שאותם אתם לא יכולים לעבור, ואם כבר עברתם אותם, אתם מול הגדר של המבנה ואז כבר אין לכם מספיק מקום להתרחק כדי לתפוס את כל הבניינים בתמונה, אפילו אם תצלמו עם זווית רחבה כמו 12 מ"מ, שגם תעוות לכם בצורה מגעילה את המבנה. במקרה הזה הפתרון לצלם מנקודות גבוהות יותר(אם זה מתאפשר) או להטיס רחפן. בזמן כתיבת שורות אלה ליד הבניין הזה נבנה גשר של רכבת על כביש 431, כלומר יש שם כל כך הרבה כבלים של חשמל והגשר מסתיר את המבנה אם מצלמים מצד שמאל.
גשר רכבת בכביש 431 וכביש 4
בכל מקרה כשצלם אדריכלות מצלם מבנה, עליו לחשוב על זמן צילום. בתמונה הזאת בחרתי את שעת צילום שהייתה דיי קרובה לזמן שקיעה- מה שנקרה Gold hour, וזה טוב. היתרון הנוסף של שעות צילום זאת, וזה סופר מגניב, זה שרק בזווית תאורה מסוימת של שמש אתם מתחילים לראות את הלוגו של חברת חשמל מצד שמאל, משהו שלא ניתן לראות בבירור באף שעת יום אחרת. לכן זמן צילום באור יום מאוד חשוב.
אפשר להיות כל הים באתר ולנסות לפצח זוויות צילום מוצלחות ובאיזה שעות זה קורא או יקרה.
האפשרות האחרונה בצילום באור יום זה צילום בזמן דמדומים, אלה הן השעות הכי יפות בעיניי כל עוד בבניין מואר מבפנים, אחרת כמעט ואין טעם בצילום בשעת הדמדומים, כי אז הבניין יהיה עמום.
צילום אדריכלות בדמדומים
היופי של הדמדומים נראה לנו טוב באופן טבעי. ההסבר הטכני לכך הוא שבזמן הדמדומים, האור הטבעי יורד בבהירות שלו ודועך. בשעות היום האור הטבעי בחוץ חזק יותר מכל תאורה שיש בבניין ולכן כמעט לא רואים אותה. אבל כשמתחילים הדמדומים, רמת בהירות של האור של פנים מתחיל להתאזן ו"להשתוות" לתאורת חוץ, ואז קורה זמן ה "מג'יק". כדאי לנצל את זמן הזה כי הוא מראה את כל היופי של הבניין. בעיניי, צילום בניינים בשעות הדמדומים היא דוגמה קלאסית של צילום מוצלח.
לגבי עניין העריכה, במקרה הזה אפשר היה להסתיר ולטפל בחלק התחתון של הפריים, לנסות "להלביש" שם צמחייה או לעשות הדמיה, אבל כיוון שזה צילום, אני משמש את זה קרוב למציאות. יש צלמים שיורידו מנוף או כבל ברקע, ויש כאלה שישאירו כי זה אותנטי וטבעי. אז הכל עניין של טעם וגם מהן הדרישות של האדריכל. למשל, אם הייתי פונה לאשת הדמיות והייתה שותלת שם דשה, ואח"כ אתם מגלים שאיפה ששתלתם דשה מוקם שם בניין, אז יצא ששיקרתם- בהדמיה מותר, אבל לא בצילום.
אז עברנו על צילום באור יום – בשמש ובתקופת החורף וכאן אתן דוגמה של צילום בטכניקת HDR ולמה צריך אותה.
צילום אדריכלות בטכניקת HDR
טוב, אז טכניקת צילום HDR נועדה כדי להרחיב טווח דינאמי, כלומר "טווח של בהירויות" שיש בתמונה מהבהיר ביותר עד הכהים ביותר, לא לשרוף ולהראות בברור את אזורים הבהירים מאוד ומאידך להראות את האזורים הבהירים ולא להשאיר אותם כהים קרובים לשחור טהור.
במקרה הזה הצילום בוצע בשעות מאוחרות, כבר אחרי הדמדומים ולכן לא הייתה בריריה אלא עדיין לנצל את השאריות של האור שנשאר וכן לנסות לתת עוד זווית צילום. עליתי על גבעה קטנה וצילמתי כמה חשיפות שונות, אחת מאוד בהירה שבה כל האורות בתוך המבנה שרוף אבל כן רואים קצת שמיים כחולים והצבע הכחול של הבניין, עוד חשיפה אמצעית וחשיפה אחרונה, ואחת קצרה כדי לקבל את כל תאורת הפנים בבהירות הנכונה- כלומר לא שרוף. אחר כך צריך לדאוג לחבר את החשיפות בתוכנות שתומכות חיבור HDR או בצורה ידנית. יש כמה תוכנות בשוק כמו HDRefex, Photomatix, Aurora ועוד.
לפעמים בגלל צורת החיבור של החשיפות, התמונה נראית מאוד רוויה ולא אמיתית ולכן צריך לדאוג לזה בעריכה כדי לקרב את התמונה למציאות ולגוונים לא רק פחות רווים אלא גם יותר קרובים מבחינת אמיתיות הצבע שהיה בפועל.
באור יום טוב לרוב אין צורך בצילום בטכניקה זאת כשמצלמים אדריכלות. אבל יש צלמי טבע שכן משלבים טכניקה זאת גם באור יום טוב, כדי "להוציא" את האזורים החשוכים" ולפעמים אפילו משלבים את הפריימים (frames) בצורה ידנית על ידי מסכות בתוך הפוטושופ. היום הטווח הדינמי של מצלמות כל כך טוב, שאם אתם מצלמים לא כנגד השמש(ובחלק מהמקרים גם כנגד השמש עם עננים) אתם יכולים להסתדר עם פריים אחד ולא לצלם מספר חשיפות, בתנאי שצילמתם מראש עם חשיבה, בחשיפה נכונה, כזאת שתאפשר לכם אח"כ להראות את האזורים הכהים וגם להחזיר את הקצה של השרופים אם היו.
כמו שהוזכר קודם, אחת מהן שבניין סמוך מייצר צל. יותר גרוע זה מצב בו בניין סמוך הוא כל כך קרוב שלא מאפשר לצלם את הבניין שאותו אנחנו רוצים לצלם, פשוט כי הוא נמצא צמוד ולכן זוויות אלה מאוד קשות לצילום.
אחד הפתרונות, שלא תמיד מתאפשרים זה לצלם מהגג, כאשר יש לנו מזל והגג פתוח או שפתחו לנו, מה שמייצר עבודה לא פשוטה לתפוס את הוועד של בניין וגם אז לא כולם נחמדים כפי שראיתי מניסיוני בעבר.
אבל אם זה הצליח, הגובה של בניין מדיי פעם יכול להיות כל כך גבוה שגם עם עדשה מאוד רחבה לא יתאפשר ללכוד את כל הבניין שאותו אנחנו מצלמים, כלומר ירואה מהגג שלו ועד למטה אך לא עד לרמת הרחוב/שטח אפס, לכן צילומים בעיר צפופה הם הכי תאגרים.
במקרה הזה גם צילומי רחפן לא יעזרו אם יש בניין סמוך גובה.
אז הרחפן הוא לא תמיד פתרון, מה גם שגודל החיישן שלו הוא פי 4 יותר קטן מחיישן של מצלמה מקצועית, פחות מגהפיקסלים, פחות טווח דינאמי וכו'. אבל, כשכן אפשר להשתמש בו, הוא יכול לפתור כמה בעיות.
אחת הבעיות הנפוצות שלחלק מהאדריכלים לא מהווה בעיה היא ה foreground. כלומר כל מיני אובייקטים שהם נמצאים לפני הבניין על הקרקע.
למשל, מכוניות. מצד אחד, תמונה נקייה בעיניי עדיפה יותר אבל זה דורש להתקרב לבניין מאוד קרוב ולהשתמש בעדשה מאוד רחבה.
אולם ספורט באור יהודה מקרוב
אולם ספורט באור יהודה מרחוק
שימו לב, בתמונה הראשונה התפטרתי מהמכוניות שלדעתי לא מחמיאות לבניין עצמו, אך מאידך מראות את הסביבה של אולם ספורט, כלומר גם לזה יש חשיבות.
מצד שני, שימו לב שבתמונה הראשונה, בכלל הקרבה לא רואים את החלק האחורי של האולם עצמו, כאשר בתמונה השניה רואים אותו (החלק החלק).
במקרים כאלה בצילום מרחוק יותר אך עם חניה, כדאי להשתמש בסולם, זה יתרון גדול כדי שמכוניות לא יהיו בולטות ב foreground והבניין יהיה יותר בראייה שלנו.
אפשר להשתמש במנוף או משהו שמגביע את גובה של מצלמה כדי לא לתת דגש לדברים שקרובים לקרקע ומפריעים לנראות של הבניין בו אני מעוניינים. במקרה הזה לא השתמשתי במנוף.
יש מצבים בהם יש כל מיני חומרי גלם, ערמות חול וכו' שלא סודרו ואנחנו כבר בשלב שצריך לצלם את הבניין. בעיה. אני מעדיף לחכות עד שיסדרו הכל ורק אז לבוא לצלם, אבל יש אילוצים שונים (פרסום של התמונות) או שלמשל זה גם לא יסודר עם הזמן והשטח המת ליד לא יסודר בשנה או ב 5 שנים הבאות כי זה כבר לא שייך למבנה שאנחנו מצלמים אותו, לכן צריך לצלם כשאין ברירה לחכות עד לסידור הדברים.
בעיה נוספת היא גדר או גדר כפולה, כשיש גדר למבנה עצמו ועוד גדר שמפרידה את המבנה מהמבנה הצמוד, בעיה. אי אפשר להרים את הגדר ולזרוק לפח. או שמסתפקים בתמונות עם גדר שרואים אותה בתחתית של התמונה או שמצלמים זווית אחרת ומוותרים על הזווית הזאת.
אולם ספורט בקרית עקרון
מצד ימים של אולם ספורט יש עוד גדר שמפרידה אותו מבית ספר צמוד, ולכן בחרתי לצלם קצת משמאל כדי שלא יהיו לי 2 גדרות בתמונה.
גדר כפולה
אז מזווית הזאת אני תופס את שני חלקי אולם ספורט, הכניסה עם הלובי וגם את החלק של אולם ספורט, אך יש שתי בעיות. שימו לב, בעיה אחת היא שאם אתם מסתכלים טוב טוב, תראו שיש גדר כפולה (של בית ספר צמוד ושל אולם ספורט עצמו) שמקרוב רואים את זה ממש חזק. הבעיה השניה היא השמש.
אני מצאתי את האיזון הכי טוב שיכולתי וחיכיתי שם כשעה רק כדי לוודא את זה, אבל הבעיה היא שהשמש מאירה בהתחלה את החלק הימני של המבנה ואח"כ עובר להאיר את החלק השמאלי אבל הבעיה היא שהשמש נעלמת ומפסיקה להאיר את החלק הימני של אולם ספורט.
כמו כן, העצים בצד ימין ובית ספר צמוד לא מאפשר לשמש להאיר את החלק התחתון של המנה. כמו כן, שימו לב לגג, החלק האפור חיפוי אלומיניות שיוצא קדימה מהבניין, אז גם הוא מייצר צל בחלק השמאלי של הבניין כי הוא "יוצא קדימה".
אתם יכולים להגיד, "היית מחכה יותר זמן, השמש הייתה מאירה הכל". אז ממש לא, האולם צולם באור יום בשיא הקיץ, כאשר השמש עוברת מסלול הכי ארוך שלה בשנה, מאירה כ 14 שעות ביום (לעומת 10 שעות בקיץ). שימו לב השמש נמצאת מאחוריי מצד ימין, היא כמעט לפני השקיעה (רואים את הצל הארוך?) ולכן גם בזמן הכי טוב בעונה השמש לא תתקדם שמאלי כדי להאיר את הבניין בשלמותו, וזאת הבעיה. לכן, בחרתי את הזמן שהיה הכי טוב שהשמש נותנת, בעונה הכי טובה לצילום.
תצלום מסך מתוכנת Ephemeris
התוכנה מאפשרת לראות זוויות של זריחה, שקיעה של שמש וירח, שעת דמדומים ולראות הרבה פרמטרים חיוניים של שמש והכי חשוב על המפה שבה אנו יכולים למצוא את הבניין המצולם. לפי הזווית האורכית וזווית גובה שנמצאת השמש אפשר לתכנן צילומי אדריכלות.
תצלום מסך מתוכנת Sun Locator
האפליקציה הקודמת לא נותנת תשלובת עם מצלמה, כלומר אני יודע זוויות שונות ממבט מלמעלה, שהוא חיוני, אבל האפליקציה הזאת מאפשרת לראות את האובייקט המצולם וגם להזיז את ציר הזמן כדי לראות איפה תהיה שמש בעוד זמן מה. הפיצ'ר הזה מאוד חיוני כיוון שמאפשר לי לראות בנקודה מסוימת בה אני עומד, אם השמש תצא מהבניין שסותר אותה ואם זה יקרה בכלל.
ככה אפשר לתכנן זמן צילום כשיש בניינים סמוכים למשל, וברצוני לצלם את הבניין מנקודה מסוימת, אני יכול לדעת למשל שהשמש לא תחדור דרך המחסומים הסמוכים גם עד השקיעה ולכן אין טים להתעכב בנקודה הזאת, מאוד חיוני כדי לא לנסות לנחש ולהמתין שעות לחינם.
יש גם מקרים שכן יש מרווח בין שני בניינים, שבאיזושהי נקודת זמן כן תעבור שמש ותאיר את הבניין שברצוני לצלם, אך יש מקרים שבהם אפילו אפליקציה לא תעזור וצריך להיות בשטח ולבדוק, כי יש מקרים שכן השמש תאיר בעוד כמה זמן דרך שני בניינים, אבל המרווח ביניהם קצר ולכן התאורה על הבניין שאני רוצה לצלם תהיה חלקית, כלומר למשל רק חלקו השמאלי יואר ובעוד כמה זמן אמצע ואז חלקו השמאלי.
במקרה הזה לא שווה להישאר ולהמתין לצלם, אלא אם כן נשארים שם ומצלמים את כל החשיפות ואז מחברים בפוטושופ, מה שכן השמש תשתנה, הצל בכל תמונה יהיה אחר, וזה ידרוש להישאר חצי שעה-שעה במקום במקום לעבוד בנקודה אחרת.
לנקודה הזאת אפשר לחזור בדיוק אחרי השקיעה, כשהתאורה אחידה ואין השפעה ישירה של השמש.
ישנן מלא סוגיות שונות שבהן צלמי ארכיטקטורה נתקלים בזמן צילום בניינים.
לפעמים אתם באים לעשות צילום של אדריכלות ויש חומרי בנייה שהשאירו שם, ערמות חול וכו', משהו שאם אתם מצלמים כן יכנס לכם לפריים. מה עושים? אם אתם מצלמים לעצמכם או בין אם זאת הזמנה, אפשר לבדוק מול משרד אדריכלות, האם זה משהו שיפנו או לא, או שצריך להסתדר עם זה בעריכה ואם בכלל אפשר להוריד את זה בעריכה. ואם אפשר, זה ידרוש ממכם זמן שלא תכננתם ולא תמחרתם מראש אם אתם מצלמים מבחינה מסחרית. זה ההבדל בין צלם מסחרי, שצריך לתכנן, לחשוב, ולבוד מול משרד אדריכלות את כל הניואנסים האלה כי זה דברים שמוסיפים שעות עבודה, מול צלם שמצלם בשביל הכיף שלו ואין לו צורך לדאוג לכל הדברים האלה.
כמו שראיתם קודם, יש לפעמים כבלים ועמודי חשמל, עמודי תאורה וכו' – לרוב צלם מסחרי יקח דברים אלה בחשבון שיהיה עליו לרטש את זה. להוריד כ 10-20 כבלים מתמונה אחת ולהשלים בצורה טובה מהבניין (cloning) זה מלא זמן. עכשיו תחשבו שיש לכם כאלה 30 תמונות שבכל אחת תצטרכו לעשות את זה, האם תשאירו ככה או שתתמחרו בהתאם אם אתם צלמים מסחריים והאם תשאירו את זה אם אתם מצלמים לעצמכם?
מה אם הבניין שאתם צריכים לצלם צמוד לאתר בנייה ואתם חייבים זווית חזיתית? איך מצלמים בניינים מאתגרים כאלה? בצילום בתים אכן יש טכניקה שמאפשרת להעלים את המכשולים האלה, כמו עמודי חשמל שראיתם בתמונה של חברת חשמל קודם או בבניין הזה. בעזרת טכניקת צילום זאת שדורשת שלב של עריכה, ניתן להעלים את המנוף או כל משכול יחסית גדול שמסתיר את המבנה שלנו. לא אגע כן בטכניקה (דורש כתיבה ארוכה) אלא רק מציין שהיא קיימת ואני משתמש בה. בכתבה אחרת באתר "כמה עולה צילום אדריכלות" אני מדגים את התוצאה של טכניקה זאת.
דוגמה לזווית לא מוצלחת, השמש לא מגיעה להאיר את החלק האחורי המזרחי של הבניין בתקופת החורף, החלק הימני של הבניין מסתיר את קרני השמש מלהאיר את חלקו השמאלי כיוון שחלק ימני בולו החוצה. יש פתרון, זה לצלם בזמן דמדומים, אבל זה לא פותר את בעיה הכבלים של חשמל ועמוד חשמל, תדמיינו שאתם צריכים לרטש אחד אחד ולהשלים בדיוק בצורה נכונה במרפסות, בעץ וטקסטורה של הבניין. דוגמה לזווית ומיקום לא מוצלח לצילום הבניין הזה, כיוון שאם מתקרבים קדימה הוא כבר לא יכנס בפריים. צלם ארכיטקטורה מחשב את כל הדברים האלה בראש בזמן הצילום ופוסל חלק מהפריימים הלא מוצלחים.
נושא נוסף הוא עניין הגובה. ראיתם בדוגמה למעלה שמהקרקע לא ריאלי לצלם בזווית ספציפית זאת וצריך לחפש זוויות אחרות. האם יש לכם בניין גבוה ממול שאפשר לעלות עליו ולצלם מהגובה? במקרה שלי לא היה כזה דבר. לפעמים אין ואז זווית זאת כנראה לא אפשרית. אבל יש מקרים שכן יש משהו בגובה שניתן לעלות עליו. לפעמים אתם גם תלויים באנשים, וברצון שלם לעזור לכם. יש אנשים טובים שכן יעזרו לכם ויש כאלה שלא בא להם להתאמץ או לעזור להם, פשוט תכונה של בן אדם ואני כצלם אדריכלות נתקלתי בשני הסוגים של אנשים. למשל הבית הזה שראיתם למעלה, ניסיתי לקבל גישה לבניין צמוד מוועד בית בהוד השרון ולא עניין אותה לעזור לי, משהו שמבחינתה היה לוקח 3 דקות, הרי שהיא כוועד יש לה אפשרות לעזור עם העניין כשיש לה את כל המפתחות והיא שולטת בבניין- אז יש אנשים קקות, אקרא להם ככה בצורה עדינה. טוב שלפחות יש אנשים שהם בסדר וכן עוזרים בעניין צילום אדריכלות מהגובה, הרי זה חשוב ויש לזה הרבה יתרונות כמו שכבר הבנתם – פחות רואים מכוניות, רקע תחתון- כבלים של חשמל, תאורה ועוד.
צלם בתים יכול לבחור להשתמש במנוף או סולם שיכול לעזור לו להעלים קצת את כל מה שנמצא בקרקע(מכונית, פחי אשפה, עמודים שונים). זה עוזר בעיקר בצילום בתים יחסית נמוכים ולא יעזור ולא ישנה דבר אם אתם מצלמים מגדל או בניין מעל 10 קומות, כי ההגבהה היחסית שלכם לגובה הבניין לא תורגש.
ישנן עוד סוגיות נוספות שאפשר להרחיב בנושא של צילום אדריכלות אך אסתפק בזה.
חושב להבין מספר דברים כשעובדים עם משרד אדריכלות כדי שעבודה איתם תהיה חלקה. אחד הדברים החשובים הוא להבין מהם ציפיות של האדריכל. אפשר לבקש שיראו דוגמאות של צילומים שהם רוצים לקבל, וככה לצלם תהיה אינדיקציה מה רוצה האדריכל להשיג ואם הצלם יכול לבצע את זה.
לציפיות יש הרבה סעיפים, כמו ציפיות מבחינת העריכה. האם המשרד מצפה לקבל תמונות כפי שהוא ראה בתיק עבודות של הצלם או לחלופין יש לו מה לומר לצלם, למשל האם כבלי חשמל שעוברים דרך הבניין צריכים להיות מרוטשים, הרי למישהו זה מפריע ולמישהו לא (כי על הבניין עצמו כמעט ולא רואים את זה אלא רק שני צידיו).
אם הבניין ישן ויש שם פגמים ויזואלים, האם יש ציפייה מהצלם לרטש את זה. בחלק מהפעמים צריך לעשות רקונסטרוקציה של חלק של הבניין. למשל, כדי לצלם אותו, אתם צריכים לקחת מרחק אחורה, אבל אז יש פרט מסוים שחוסם חלק מהבניין ובלית ברירה צריך לצלם אותו, ואז הצלם, בחלק מהמקרים יכול לעשות רקונסטרוקציה של המבנה שהוסתר וזה רק אם התבנית מסביב הייתה אותה תבנית, אז כן אפשר לשחזר בציור את החלק שהוסתר, למשל חיפוי (בצורת גלים של אלומיניום) של בניין קל לשחזר, אך אם זה משהו לא אחיד והוסתר פרט שלא חוזר על עצמו במקום אחר בבניין, לא יהיה אפשר לשחזר.
אלא אם כן, ישתמש הצלם בטכניקה בה יצלם עוד תמונה, כשהוא עוקף את המכשור, אפילו שהוא לא תופס את כל הבניין בשלמותו, אך יש לו את החלק הלא מוסתר עכשיו תמונה נוספת, ואז אפשר יהיה לחבר את שתי החשיפות.
קורה שמי שהתרשם והזמין אתכם לצילום הוא ראש המשרד כאשר ראה והתרשם מתיק עבודות של הצלם, או אפילו שצלם כבר עבד פעם עם המשרד. עם זאת, יתכן שצילום נוסף יקרה כאשר מישהו אחר במשרד תכנן את הבניין ולא ראש/מנכ"ל המשרד צריך את הצילומים, יש לוודא שהצלם יודע עבור מי הוא עובד בצילום הנוכחי, הרי לאדריכל אחר במשרד תיתכן ותהיה ציפייה אחרת.
לכן, במקרים אלא עם הצלם צריך לדבר ישירות אותו אדריכל שעבורו מתבצע צילום, הוא חייב גם לראות תיק עבודות שלכם, לומר מהם הציפיות שלו ואם הצלם יכול לעמוד בציפיות האלה, שוב להראות דוגמאות ולספר דברים ספציפיים שחשובים באותו בניין כדי שהצלם יוכל לספק את ציפיות אותו האדריכל.
מאידך האדריכל המזמין צריך להבין שהוא יקבל תמונות ולא הדמיות. לאדריכל לא יכולה להיות ציפייה שיקבל תמונות ברמת ההדמיה. ההדמיות יכולות להישלח לצלם רק כדי שיקבל תמונה כללית איך הבניין נראה אך בפועל כמובן הצילומים יהיו אחרים.
למשל, בהדמיה הבניין נראה עם דשה יפה ומסביב עצים כשבפועל יש גדר כפולה שאין לצלם מה לעשות איתה, זבל בדשה וגדר חיצונית שלא מאפשר גישה לצילום המבנה.
עניין המוכנות הבית או בניין המצולם צריך גם לעלות בשיחה. האדריכל צריך לבדוק שהבית שאותו יצלם הצלם מוכן ושלא מתבצעות שם עבודות, והבניין "כמעט מוכן". מצב שבו יש עדיין הרבה חומרי גלם, גדרות, חלקי בניה שעדיין נמצאים בחוץ לבניין יסתירו אותו, וייצרו לצלם הרבה עבודת פוטושופ ורקונסטרוקציה מיותר. כדאי לשלוח אותו למקום רק כשהמקום מוכן.
אנשי קשר שהאדריכל מוסר לצלם גם חשובים. אנשי קשר מהמקום עצמו לא תמיד יודעים להגיד אם זה מוכן או לא, מבחינתם מה שמוכן זה לא מוכן מבחינת הצלם, שיגיע ביום הצילום ויגלה שמתבצעות שם עבודות סידור וניקוי.
גם האדריכל צריך להיות בעניינים ואם הוא לא נוכח אף פעם במקום, ההסתמכות שלכם על מוכנות לצילום היא מאנשי קשר שהצלם מקבל מאדריכל, שיכול להיות בעייתי.
עם זאת אנשי קשר צריכים להיות זמינים ומוכנים לעזור לצלם, בין אם לפתוח את המקום, את השער, להדליק אור פנימי בשביל תמונת שעת הדמדומים וכו'. אם הצלם יגיע למקום לא מסודר, הוא יצטרך לחזור לשם כמה פעמים בגלל זה, מיותר כשלעצמו.
יתכן מצב שהצלם יצלם את כל הבניין מסביב, כדי שיהיו תמונות מכל זווית, כשמתאפשר, אך האדריכל בכלל לא מעוניין בזווית הזאת שבעיניו היא סתמית, עם זאת הצלם יכול להשקיע בזווית הזאת הרבה מאמצים כי היא לא פשוטה. לכן, כדי שהמאמצים של הצלם לא ילכו לפח, מאוד כדאי לשאול את האדריכל האם יש זוויות שהוא לא רוצה שהצלם יצלם. ה
צלם יכול לגלות בצער שמה שהוא השקיע עליו, האדריכל ילין על כך שזאת תמונה סתמית או זווית שהוא לא צריך.
יש להדגיש לצלם עד כמה חשוב לאדריכל ה foreground והאם מכוניות בקרקע(למשל) זאת בעיה או שזה מבחינת האדריכל כן מהווה חלק מהקומפוזיציה הטבעית של מבנה אדריכלי.
אכן, זה יותר מדיי מידע לשני הצדדים להתעסק איתו ולכן אם בתיק עבודות של צלם אין תמונות כאלה, כנראה שגם לא יצלם כאלה וההפך. לכן במקרים שבהם האדריכל לא רוצה לשבור ראש ופשוט לתת לצלם לעשות את מה שהוא יודע, ככה צריך גם לנהוג.
מה שכן, אם כך נהג האדריכל ולא הציג שום ציפיות, אי אפשר לבוא לצלם עם ציפיות שעליהם הצלם לא שמע מאולם, כי האולם שאותו דמיין האדריכל בתמונות הוא "ורוד".
יש מקרים בהם הקומפוזיציה שבחר הצלם בכל תמונה ותמונה היא טובה, אך התמונה לא רוויה בצבעים ועל הצלם לעשות צבעים יותר רווים(צבעוניים יותר), שכן זה עניין של טעם. לפעמים, האדריכל/אדריכלית יכולה לא לאהוב את התאורה ש"נופלת" על הבניין כיוון שצולם בזמן מסוים. יתכן שזה נכון והתאורה בזמן הזה לא הייתה אופטימלית, כלומר שעה מאוד ספציפית שכל חלקי הבניין לא נמצאים בצל ומוארים.
מאידך, יתכן מצב שהתאורה מספיק טובה אך יש משהו שעדיין מפריע לאדריכל, למשל "שמש קודרת", למרות שזאת השמש שיש לנו בארץ ולפעמים קשה להבין מה משמעות המילים, האם "קודרת" היא חזקה מדיי וההעדפה היא שמש יותר עדינה של שעות הערב? כלומר על הצלם להבין ועל האדריכל להסביר, בצורה מאוד קונטקרטית ולא אבסטרקטית מה הוא ציפה לקבל.
שיחה כזאת, עדיף שתתבצע לפני יציאה ליום צילום ולא אחרי שהצלם צילם, ערך ואז התגלה לו שהתוצאה לא מתקבלת. ויש גם מקרים שבהם הצלם החליט לבחור קומפוזיציה(איך שהוא עשה את הפריימינג של התמונה) בצורה מסוימת והאדריכל מעדיף זווית אחרת.
לכן כדאי שהצלם יעשה כמה זוויות צילום. מאידך, כדי לעמוד בציפיות גבוהות של משרד אדריכלי, זה דורש מהצלם להיות כל היום רק על הפרויקט הספציפי, ואז זה מייקר את העלות הכללית, הרי שאם הצלם מקבל מספר משימות והוא מצלם כמה מבנים באותו היום, אזי הוא מסתובב ביניהם הלוך וחזור כדי לתעד את שניהם במהלך היום, ומן הסתם יכול בקלות לפספס שעה אופטימלית לכל זווית צילום אפשרית שיש לכל בניין.
אם רוצים שלמות, אז אין ברירה אלא להתמקד רק על בניין אחד במהלך היום או לעשות תכנון מאוד חכם מראש שמאפשר צילום של שניים או שלושה מבנים באותו היום ובמידה ושעה אופטימלית של תאורה לא נופלת על אותו הזמן בבניינים שונים, שאז לא אפשרי להיות בו זמנית גם שם וגם שם, ותמיד יהיה קצת ויתור, למשל זמן צילום מושלם של רבע שעה אחרי השקיעה.
יש לעבוד עם צלם בשיתוף פעולה כדי שהעבודה תהיה משותפת ופורייה. אם האדריכל לא אוהב את הצילומים ופשוט מציג ציפיות, הדמיות או לא יכול להסביר מה הוא לא אוהב זאת לא גישה אובייקטיבית ואין לה שום ערך.
במקרה הזה עדיף לא לבוא אחד לשני בטענות, כשאחד בא בטענות והאחר מתגונן, אלא לחשוב ביחד איזה בעיות/מכשולים יש בשטח ומה אפשר לעשות כדי לפתור את זה. אם האדריכל נתן לצלם לבד להתמודד עם הבעיות בשטח אז הוא אמור לקבל גם את התוצאות של העבודה של הצלם ולא לצפות ל"פרפקט" שבעיניו צריך להיות אחר.
אם יושבים/עושים זום ביחד, כדאי שזה יהיה לפני ולא אחרי הצילום, ודנים איך לפתור את הבעיה, או האם לא לצלם מזווית זאת או אחרת, או לצלם באור אחר או כל דבר אחר, רק הבנה משני הצדדים שהיעד של שני הצדדים הוא אותו יעד, תביא לתוצרי צילום טובים.
תלמדו לעבוד ביחד אחד עם השני, כשהיעד של שניכם הוא אותו אחד ואם הצלם נתקל במכשולים, תהיו איתו בקשר ותתמכו בו לאורך הדרך, האדריכל לא צריך להיות מנותק, אלא אם כן הוא הסכים מראש על התוצאות שהצלם יביא. כדאי לעבוד ביחד. קשר ישיר של האדירכל "הסופי" המזמין עם הצלם חשוב מאוד.
במקומות שונים בכתבה כבר נגעתי בזה. הזוויות הנפוצות לצילום הן מהקרקע, בניין סמוך, מגדל במקרים נדירים, חלון מדירה פרטית, מנוף או שטח יותר גבוה שקרוב למבנה המצולם.
כשמצלמים מהקרקע, תיתכן שיש רחבה נקייה ואז המצב מושלם.
בחלק מהמקרים על הקרקע יש מכוניות, למשל גשר השלום.
מגדלי עזריאלי עם תנועת מכוניות מטושטשת
עם פילטר מיוחד אפשר גם לטשטש את תנועה המכוניות בצהריים.
יש גם פלטפורמות שונות שמהם אפשר לצלם. למשל, את תמונת מגדל TOHA צילמתי מקומת כנסים בקניון עזריאלי, שנמצאת כ 15 מטר מעל הקרקע.
עם זאת, יש זוויות גבוהות, וכשמתאפשר אפשר לצלם מגג הבניין הצמוד או קרוב.
מגדל תוצרת הארץ עם רקע של בניין מגדל עזריאלי החדש ומגדלי אלון ומגדל אלקטרה
יש מקרים שבהן אפשר לעלות למישהו לדירה והאנשים מוכנים לתת לצלם, בין אם בלי תמורה כספית או שכן.
אך, יש מקרים של בניינים גבוהים שבהם יש צורך במנוף, כיוון שהגובה שלהם דורש את זה, ומצד שני של רחוב יש בניין שאליו אין גישה. למשל, מקרה אחד ברחוב רוטשילד שבו ממקום בניין בנק בינלאומי FIBI.
מגדל FIBI
מגדל שמאוד קשה לצלם מקרוב, לכן יתכן שתידרש עזרת מנוף. שימו לב שרואים את הרחוב ושום דבר לא מסתיר את הבניין.
התמונה צולמה בעדשה לא כל כך רחבה, ולכן חיבור מספר תמונות לבודדת מייצרת כזה אורך אנכי. עם עדשה רחבה, היו נשארים יותר שוליים בצידי התמונה. בתמונה הבאה שימו לב שאומנם המגדל נראה כשלם, עדיין יש בתחתית בניינים, שבגללם לא רואים את התחתית של הבניין.
תמונת עריכה בשחור לבן של בנק FIBI
תמונות מגובה ברוב המקרים עדיפות על מקרים של צילום מהקרקע, הסיבה העיקרית היא כלבים של עמודי חשמל ו"זבל" ויזואלי על הקרקע שלא תורם לתמונה טובה. במקרים האלה טשטוש עם חשיפה אורכה כמו בדוגמא של בנייני עזריאלי מאוד עוזרת.
ישנו פילטר שנותן למצלמה לעשות תמונה עם חשיפה אריכה, נקרה פילטר ND. במידה ויש תנועה מכוניות, ביום או בלילה, התנועה תהיה מטושטשת. אם המכוניות לא יזוזו, הפילטר הזה לא יעזור. פילטר מאוד חיוני. יש כמה דרגות של פילטר זה, לדרגות אור שונות.
הפילטר שעוד לא דיברתי עליו הוא פילטר שנקרא Polarizer. הפילטר מפלטר השתקפויות, בלי להיכנס לפרטים איך זה קורה, אפילו שזה מאוד מעניין. מה הוא עושה? מוריד השתקפויות. כל דבר שהוא השתקפות הוא יכול להוריד. זה חשוב בצילומי פנים יותר מאשר בצילומי חוץ, למשל דוגמה.
הפילטר למעלה של חברת ניקון, אתם רואים שבלי פילטר, לא רואים דרך המים, עם פילטר, כן רואים, בעצם הפילטר הוריד השתקפות של השמיים שמשתקפים על המים וככה רואים דרך זה.
להלן פילטר של חברת טיפפן, רואים בבור שמצד שמאל במראה יש השתקפות של רחוב , מכונית משתקפת שעומדת ברחוב ובניין, כאשר בתמונה ימנית רואים נטו מה שיש בתוך החנות בו נמצאת הגברת.
בצילומי אדריכלות הצלם צריך מאוד להיזהר בשימוש בו. מצד אחד יכול להועיל ולהוריד השתקפות לא רצויה אך יכול באותה מידה לקלקל בקלות. המקרה הנפוץ הוא צילום מגדלים, שהיום רובם עשים עם חיפוי זכוכית. במקרה הזה, הפילטר עמור להוריד השתקפויות מהזכוכית ויכול לעשות כך, אך יכול "להכניס" סימנים לא רצויים ולקלקל את התמונה, במיוחד את המגדלים שהחיפוי שלהם מזכוכית מודרנית.
זכוכית של מגדל מודרני
שימו לב שבמקרה הזה הפילטר, בין אם הוריד השתקפויות או לא, הוא הכניס מן פסים כאלה על כל הפאנלים של הזכוכית והיא עכשיו נראית עם כתמים או לכלול כשבפועל הזכוכית נקייה.
היתרון הנוסף של הפילטר הוא שהצבעים הופכים להיות רווים + מתווסף קונטרסט.
איך לצלם אדריכלות בצורה קצת אחרת? ישנם מקרים בהם אפשר להשתמש בפילטרים נוספים. לכל פילטר יש את היעוד שלו. אחד מהפילטרים שאפשר להשתמש לצילום שחור לבן של אדריכלות הוא פילטרים של פעם, למשל בפילטר אדום, צהוב וכו' כשהתמונה יוצאת צבעונית אבל בבאלאנס מסוים ואז ממירים לשחור לבן.
יש פילטרים שמסננים עורכי גל שונים שהעין האנושית רואה ומשאיר את אלה שהעין לא רואה. למשל פילטר אינפרא אדום שמסנן עורכי גל שונים, כתלות במקדם שלו. חלקם משאירים את התמונה באדום ואז בעריכה צריך לעשות המרה לשחור לבן ויש כאלה שבנוי בתוכם אלמנט זכוכית שגם ממיר לשחור לבן.
צילום מבנה אדריכלי לפני המרה
גם המרה עצמה יש לה כמה סוגים, אני רק אזכיר כי זה נושא לא בנאלי. אחד זה להוריד את רמת הרוויה וזה הכי קל. השיטה האחרת היא להמיר למרחב צבעים Lab ואז להוריד את הערוצים a ו b, ולהשאיר רק את L. שימוש במרחב צבעים Lab זה נושא לא טריוויאלי ולא ארחיב יותר. השיטה השליטים זה להמיר לפי B&W כלומר לשלוט על רמת תאורה בכל ערוץ של צבע.
רואים מייד את התוצאה של אפקט הפילטר. כמו שכתבתי למעלה, הוא יותר טוב לצילומי פנים או לצילומי חוץ כשאין זכוכיות. פילטר מועיל שצריך להיזהר להשתמש בו.
איך לצלם אדריכלות בצורה נכונה?
בצילום אדריכלות, להבדיל מצילום עיצוב פנים, מאוד חשוב להשתמש בעדשות שמיועדות לאדריכלות, גם כשאתם מצלמים בתים נמוכים וגם אם זה מגדלים. יש להן כמה יתרונות, אחד מהן הוא שעדשות אלה משמשרות קווים אנכיים ישרים אפילו אם אתם מצלמים מהקרקע. זה בלתי אפשרי עם עדשות רגילות, שאיתם מצלמים צלמי עיצוב פנים, כי הקווי לא יהיו מקבילים כשתרימו את המצלמה בזווית "אמנותית" מסוימת.
שימוש בעדשות ייעודיות לצילום אדריכלות
עדשות מיוחדות אלה שנקראות בשמות שונים אצל קאנון/ניקון מאפשרות לעלות אלמנט של העדשה למעלה בלי להזיז את כיוון האופקי של המצלמה. כמו כן, אם מצלמים משהו באלכסון(בעיקר בעיצוב פנים) אפשר לתפוס יותר דברים בפוקוס(ציר נוסף של עדשה). כמו כן אם יש הפרעות, אפשר עדיין לשמש קו מקביל לבניין המצולם אך להזיז את הפריים שמאלה או ימינה כדי להיפתר מאיזה זבל ויזואלי שאנחנו לא רוצים בתמונה. דבר אחרון חביב שאפשר לעשות איתה פנורמות נקיות, משהו שלא ניתן לעשות עם עדשות רגילות אלא אם משתמשים ב Nodal Point.
שיטה של Nodal Point למשל כן תאפשר לעשות פנורמות או לחבר תמונות במקום יחסית סגור בפנים, אבל היא עדיין לא פותרת את עניין הבניינים העקומים שמצלמים עד עדשות רגילות.
ה rail שמאפשר לכוון את ה nodal point של העדשה. יש טכניקה כדי למצוא את הנקודה הזאת ואז לא משנה לאיזה כיוון תסובבו את המצלמה, עדיין האובייקים בפריים לא ישנו את המיקום שלהם. הכי קל להדגים בפועל או בוידאו.
דוגמה לשימוש פנורמי עם העדות האלה, כשמחברים שני פריימים. שימו לב שהעדשה לא זזה, זה לא שאתם מכוונים קודם לחלק אחד של בניין, אח"כ מסובבים את המצלמה ומצלמים חלק השני של הבניין. ממש לא ככה, אלא עושים שיפט עם העדשה כאשר המצלמה לא זזה בכלל.
צילום שני חלקים של מבנה ארוך שצולמו למטרת פנורמה. בחלק של העריכה(החלק הבא) אתם תראו את התוצאה של העריכה של חיבור שתי תמונות של אדריכלות למטרת פנורמה.
יש עוד מלא דברים שאפשר לפרט עליהם בנושא שימוש בעדשות למטרת צילום אדריכלות. חוץ מזה שלחברת פוג'י יש שתי עדשות לצילום אדריכלי, אפשר להשתמש ב technical camera כדי לבצע תנועות עוד יותר גמישות בזוויות עוד יותר מאתגרות שלא אפשרי לעשות היום עם עדשות ייעודיות לצילום אדריכלות, אבל שימוש ב tech cam הוא נושא סופר מסובך, כי יש מלא חברות וכל חברה יש לה את העדשות שלה שמתאימות לה וזה בור בלי תחתית. רק אזכיר כמה שמות של גופי מצלמות:
Sinar P3, Swebo TC-1. Cambo Ultima II/WRS-1600, Actus , Linhof 679cs, Arca RL3Di, Alpa ALPA 12 PLUS/STC/Max
הן כן מאפשרות תנועות מאוד גדולות(movements) אבל יותר שימושיות בסטודיו, כי קשה להסתובב איתן בשטח. אז איך מצלמים בניינם עם מצלמות אלה? או שסוחבים אותם בשטח שזה אתגר או שמשתמשים בכאלה שהן גרסת מיני לפול פריים, כמו ה Actus, והיתרון שלה היא תנועה יותר גדולה מאשר טילט-שיפט רגילה.
ואז נכנס עניין העדשות שמתאימות לכל אחת מהגופים האלה, עדשות עם copal שצריך ידנית לדרוך אותן כל פעם לפני צילום, לקבוע צמצם בצורה ידנית וגם מהירות תריס. לרוב אלה הן עדשות עם Lensboard, כאשר יש צורך לחבר שני כבלים כדי שתהיה תקשורת בין העדשה והגוף. כמו כן, התמונה שתראו(רק דרך Gound glass, כי אין viewfinder) תהיה הפוכה. מערכות שהיו מאוד שימושיות עד שנות האלפיים בפילם והיום ניתן להלביש אליהם גב דיגיטלי. כמו כן , היום יש מערכת דיגיטלית יעודית לצילום אדריכלות מבחינת פורמט בינוני, למשל גוף של Phase One XT עם גב IQ100/150 או Arca RL3Di שמותאם לדיגיטל וגם יכול לקחת פילם 4*5 . זהו, לא אמשיך עם זה כי כמו שאמרתי יש כאן רק התחלה ואין סוף.
זהו נושא נרחב שעליו אפשר לכתוב מאמרים שלמים. אז איך, "על קצה המזלג", אפשר לערוך צילום ארכיטקטורה אחרי שלמדתם איך לצלם אדריכלות? להן ההסברים.
ישנן טכניקות מגוונות לריטוש צילום אדריכלות. אחרי שהצלם למד איך מצלמים בניינים השלב הבא זה ללמוד איך לרטש צילומי אדריכלות. זהו נושא אולי יותר מורכב מהצילום עצמו, שגם הוא לא תמיד פשוט.
עריכה למטרת פנורמה. ראיתם קודם את שתי התמונות שצולמו למטרת פנורמה. עכשיו אתם רואים תוצאה סופית של חיבור של שתי התמונות.
צילום אדריכלי של מבנה ציבורי
יש שיטות עריכה רגילות שכוללות ריטוש של כל מיני פגמים בקיימים על בניינים. לפעמים זה אפילו לא פגמים אלא דברים שאנשים משאירים על מרפסות של הבתים ורואים את זה בתמונות. לפעמים, הריטוש כולל טיפול בבעיות צבע על הבניין, אפילו שהוא חדש. מדיי פעם חיפוי אלומיניום או עץ יש עליו שריטות, השתקפויות, דפקטים וכו' שכן רואים אותם בתמונה וצריך לרטש כאילו לא היה.
למשל בתמונה למעלה הורדתי שתי עמודי תאורה, ההילה שגופי תאורה על בניין, בניין שעמד מאחורה מצד שמאל וימין ירדו(תראו את שתי התמונות הקודמות), הורדתי את המנוף בניה, שונה צבע לבניין ואפשר להמשיך ככה בלי סוף. כתלות ברצון הצלם והרצון האדריכל לפרפקציוניזם.
יש טכניקות עריכה שחור לבן, המרות פשוטות או מסובכות. אראה לכם את היותר מסובכת. כלומר המרה לשחור לבן מאחד משלושת הסוגים שהזכרתי למעלה זה יחסית פשוט. אבל אחרי ההמרה אפשר להשתמש בטכניקות שמנותנות עומק לתמונה. למשל בצילום אדריכלות מבנים יש טכניקה של עריכה שמאפשרת לייצר בצורה מלאכותית עומק לבניין, הרי שלא תמיד בארץ מזג האוויר הוא טוב לצילום.
לצלמי ארכיטקטורה ישנן טכניקות שונות להורדת דפקטים שיש על בניין, במיוחד אם מצלמים בניין מקרוב. זה דורש התעסקות ו cloning ממקומות אחרים של בניין. למשל ערמת חול שיש לצד הבניין או חומרי בניה שלא הסירו והגעתם לצלם, אתם תצטרכו לרטש אח"כ בפוטושופ.
ערמת חול שהייתה מצד שמאל וחומרי בנייה רוטשו ולא קיימים בתמונה אבל בגלל שלא שתלו דשה אז נראה עדיין ריק. תקריב זה בעיניי לא הכי מוצלח כי קרוב מדיי לבניין ושימוש בעדשה אולטרה רחבה, עדיף להשתמש בעדשה רחבה ולא קרוב מדיי כדי לא לעוות בניין.
או שתצטרכו לצלם בזוויות כאלה שיסתירו את דברים הלא יפים.
כשאני צילמתי את הפרויקט עדיין הקרקע הייתה חול ולא שתלו שם כלום והיה צריך להיפתר מכל הדברים הלא מחמיאים שהיו צמודים לבניין. אם הייתה קיימת אדריכלות נוף לצד הבניין, התמונות היו נראות הרבה יותר טוב. לכן הייתי צריך לחשוב איך להסתיר את הדברים או לרטש אותם. כשמצלמים בניינים בחוץ, בעיניי, חשוב כל הזמן להיות בחשיבה על איך לצלם בצורה הכי מחמיאה וזה לא בהכרח הצילום הכי מחמיאה לאולם ספורט הזה – לחשוב במהלך יום צילום, כשמסתובבים בשטח ולבחון נקודות שונות שמהן אפשר לצלם. למשל מצד שני של האולם הייתה גדר ובית ספר צמוד, משם לא התאפשר הצילום.
זווית אחרת מהגובה.
חתכתי חלק תחתון של חניית מכוניות שהוא לא מעניין ולא רלוונטי, מצד ימין היו ערמות חול שהיה צריך לשטח ולא תרמו לנראות של הפריים. החיסרון של זווית זאת שרואים קצת את המזגנים וחומרים שונים בגג בחלק הקדמי ולא התאפשר לצלם בזווית נמוכה יותר. במקרה הזה צילומי רחפן היו יכולים לפתור את העניין.
נושא הריטוש בצילום אדריכלות הוא באמת עמוק מאוד וזאת רק ההתחלה. היום יש טכניקות מתקדמות לעריכה כמו השלמה של פרטים דרך הבינה המלאכותית שעוזר מאוד לעשות השלמות( של דפקט או אזור מסוים בפריים) אם אין מאיפה לדגום. צלם בתים ומבנים יודע להשתמש בטכניקות שונות כדי לרטש את התמונה ולהגיע לתוצאה טובה בפוטושופ.
כמו כן, יש טכניקה מסובכת מאוד שנקראת SGM שבא מייצרים עומק לבניין. למשל, צלם אדריכלות יכול לצלם מגדל משרדים בצורה הרגילה באור יפה והוא יראה ככה בלי עריכה מסובכת.
עם זאת, אפשר להשתמש בטכניקה שציינתי ולהגיע לתוצאה הזאת:
טכניקה זאת לעריכת צילומים באדריכלות יכולה לגזול יום שלם. בחירת החזיתות השונות בצורה מדויקת יכולה לקחת שעות כשלב ראשוני טכני ואז מתחיל המשחק היצירתי של הקניית עומק לכל חזית וחישוב זוויות אור והגיון מאיפה אמור לבוא כל גרדיאנט (gradient) כדי שיראה אמין, הרי יש איזשהו כיוון אור כללי שצריך לחשב ולהיצמד אליו בזמן עריכה. כדי לערוך בצורה הזאת קודם צריך ללמוד איך מצלמים בניין כדי שזה יתאים לעריכה מסוג זה. למשל, צילום עם אור צד או אור שמש מאחורי הגב פחות יתאים לעריכה מסוג זה ועדיף לצלם דווקא בדמדומים או לפני הזריחה או עם שמש מאחורה הבניין. למה? זה דורש הסבר מעמיק, אבל במשפט אחד: בעריכה יש שליטה בגרדיאנטים בידי הצלם ולא בידי "הטבע" והתאורה הישירה.
כאן אפשר לעצור בנושא העריכה ולהמשיך הלאה.
כשמצלמים בניינים, מגדלים ובתים, צלם ארכיטקטורה משתמש או בראשים כדוריים או ראשים מסוג geared(גיר). כמובן שעדיף להשתמש בראשי גיר כיוון שהם מאפשר שליטה מלאה ומאוד מדויקת על כל מעלה בשני הצירים וחלקם גם בשלושת הצירים.
ראש גיר לצילום אדריכלות(שליטה ב 3 צירים)
צלמי אדריכלות וסטודיו מאוד אוהבים את הראשים האלה. כמו שניתן לראות, יש כאן שליטה ב 3 צירים, אחד זה PAN שמאפשר סיבוב פנורמי סביב ציר אמצע של חצובה. השני- הטיה למטה או למעלה, והשליש הטיה של מצלמה לצד. כמו כן לכל knob – הגלגלת הכסופה יש שם עוד תוספת של מן פלסטיק שחור, שמאפשר להטות במהירות רבה יותר, כאשר הכפתורים העיגוליים מאפשר שליטה עד חלקיק המעלה. יש גם פלס בצירים שונים, כאן יש פלס למעלה. יש גם פלס במצלמה שגם איתו אפשר להשתמש.
אבל, מה עושים אם רוצים לצלם למעלה או חופש תנועה. הרי שעם ראשי גיר מאוד קשה לצלם בכיוון אנכי כלפי מעלה, כי אז צריך לסובב את ה plate (הפלטה הקטנה שנמצאת למעלה על הראש ומתחברת למצלמה) הפוך, כלומר זה לא נוח בכיוון אנכי. גם אם משתמשים ב L-Plate (בצורת L ולא כפלטה מתחת למצלמה) עדיין זה לא נוח. לכן , לזוויות יצירתיות יש לנו את הראש הכדורי.
ראש כדורי לצילום "חופשי" באדריכלות
בחלק השמאלי של הראש יש סוג של פתח, ואפשר להטות אותו על הצד ב 90 מעלות, ולסובב את למעלה או בזווית כלשהי בצורה חופשית יותר. זה יתרון, במיוחד בזוויות לא שגרתיות של צילום בניין בכיוון אנכי. כמו כן, אם צלם עיצוב פנים מצלם חלל כלשהו ויש איזה פרט שצריך לצלם, אם ראש כדורי זה הרבה יותר קל. יש גם אופציה לפנורמה, ה knob הכי תחתון מאפשר את זה. יש גם מנגנון נעילה טוב ופין אבטחה שאפשר לראות בצבע צהוב למעלה, משהו מאוד חשוב. יש גם כפתור (מאחורה) שמכוון את רמת החוזק של תנועת ראש.
ישנם ראשים שונים וכל אחד יש לו משהו מיוחד, לכן נעצור כאן בנושא הראשים.
ראש "ממסרה" או "גלגל שיניים"
ציוד חיוני של צלם אדריכלות הוא לא ראש רגיל, למרות שגם הוא עושה את העבודה. אך, לדיוק שאדריכלים מתים עליו, יש להשתמש בראש כזה- geared head. הקסם שלו הוא שאפשר לכוונן את הראש לזווית מאוד ספציפית בקלות, עם תנועה קטנה של אחד משלושת הידיות, מה שלא אפשרי עם ראש כדורי רגיל. הראש מאפשר לדייק בזוויות.
L-plate/L bracket
הפלטה הזאת מאפשרת לשים את המצלמה על הראש שציינתי למעלה גם בציר אופקי לתמונה אופקית וגם בציר אנכי, היתרון שלא צריך לסובב את הראש עצמו ויתרון נוסף ששומרים יותר על ציר מרכזי של מצלמה.
אביזר נוסף שעוזר במקרים אחרים הוא למטרה לחבר מספר תמונות אופקיות לתמונה פנורמית אחת.
Nodal slide /rail plate
הפלטה מאפשרת להזיז את המצלמה קדימה או אחרוה בהתייחס לציר מרכזי של חצובה. כאשר כיווננו טוב, זה יעזור לחבר מספר תמונות לפנורמה בלי בעיות.
קצת הסבר למי שרוצה להבין יותר טוב את המשפט האחרון. בלי הפלטה הזאת, העדשה לא נמצאת בציר המרכזי של החצובה או הראש, אלא יותר המצלמה. לכל עדשה יש נקודה שנקראת Nodal point, שבו לא משנה איך נסובב את המצלמה סביב הראש שעליו נמצאת, הנקודה המרכזית תסתובב בדיוק באמצע של הציר המרכזי של הראש/חצובה. למשל, אם יש לנו שני עצים, אחד קרוב ואחד רחוק. אם נעמוד כך שהעץ מקדימה יסתיר לגמרי את העץ השני, ונצלם משם, לא משנה איך שלא נסובב את המצלמה (אם כיווננו את נקודת ה nodal point), לא נראה את העץ השני. לעומת זאת, אם לא השתמשנו בפלטה הזאת או לא עשינו כיוונון כזה, אז כן נראה את העץ השני אם נסובב טיפה הצידה את המצלמה.
אז נושא אור הטבעי הוא מרכיב דיי חשוב בתכנון אצל צלמי אדריכלות. לפעמים יש יום של אובך, אלה ימים בעיקר בקיץ, אין עננים, אין שמיים נקיים, אביך. בימים כאלה לא הייתי מצלם אדריכלות, גם אם תוכנן יום שכזה וכדאי להעביר את יום צילום זה ליום אחר. איך צלמי אדריכלות מצלמים בניינים בתנאי תאורה שונים, במזג אוויר שונה( קיץ, חורף, אובך, מעונן או אפילו ערפל)? להן הדוגמאות.
בצילום אדריכלות אור טבעי זה המפתח לצילום מבנים ובניינים, מבני ציבור, מגדלי משרדים וכו'. רק על האור הזה יכול להסתמך צלם אדריכלי. צריך לנצל אותו בצורה חכמה. תזכרו שיש לנו בקיץ כ 14 שעות אור ובחורף כ 8, וגם גודל הזווית של "קרקע" ושל "גובה" של השמש שונה. לכן צריך להתאים את עצמינו לימים אלה בהתאם. יש לתכנן זמנים טוב עם האפליקציה שמראה את כיווני השמש, זוויות וזמנים, זה מאוד עוזר בתכנון יום צילום.
אחרי הבדיקה, אם אתם רואים שבתקופת החורף השמש מאירה את החזית של הבניין רק בזריחה, כ 10 דקות ואח"כ עוברת לחזית אחרת, אתם צריכים לתכנן הגעה כבר לפני הזריחה. לפעמים המצב עוד יותר מסובך, כאשר אפילו בזריחה חזית אחת – למשל צפונית, לא מוארת בכלל ולכן אין פתרון קסם, וצריך לצלם עוד לפני הזריחה של השמש, כמו גם לצלם בשעות הבוקר המוקדמות חזית שלא מוארת, אחרת אחר כשעתיים-שלוש השמש תהיה מול המצלמה שלכם ותכנס לפריים, תשרוף לכם את השמיים/עננים והצילום הזה לא שווה כלום. אכן זה קורא יותר בימי החורף שגם בהם אפשר לצלם.
צילומים של ארכיטקטורה בתקופת החורף בעיניי נראה מאוד טוב. אכן יש גשם קל, אבל אין כמו העננים הדרמטיים של החורף.
צילום אדריכלות בתקופת גשם ועננות גבוהה
כמו כן, היתרון של צילום בחורף, עם העננים כמובן זה שכמעט כל זווית שתבחרו – לא תהיה בעייתית, כיוון שהשמש מוסתרת, ולא שורפת את העננים. בתמונה הזאת אפשר לראות שהשמש נמצאת מאחורה העננים בצד ימין של הפריים ויש אפילו קרני שמש אבל לא שורף וזה חשוב לצלם בחשיפה כזאת שאח"כ אתם יודעים שתוכלו להחזיר את החלק הבהיר בתמונה ליותר ככה, כיוון שאם שרפתם בצילום, יהיה מאוד קשה להחזיר את האזור השרוף. עדיף יותר לצלם חשוך יותר ולמשוך (להבהיר) את האזור הכהה מאשר ההפך.
אור טבעי עם שמש גם טוב, למרות שיש כאלה שיגידו שבלי עננים זה לא זה. אני חלקית מסכים עם זה, כיוון שבלי עננים יכול להראות ריק.
זה תמיד בסימן שאלה האם לעשות כתבה מקצועית אך ארוכה או כתבה קצרה אך עם מעט תוכן. הבחירה שלי היא עם תוכן איכותי, ובלית ברירה כשהתוכן איכותי ומפורט, זה דורש הסברים ואז הכתבה ארוכה. כמובן, ואני בטוח, שאני יכול להמשיך את הכתבה עוד עם לא מעט דברים חשובים אחרים, אך אני מכבד את זמנכם ולא רוצה לגרום לעומס. ניסיתי לתת פירוט דיי מקיף לנושא. בים אם אתם אדריכלים, מעצבי פנים או צלמים, מקווה שנהניתם ולקחתם משהו לעצמכם, כיוון שנגעתי בלא מעט נקודות. תודה שהייתם איתי.
מוזמנים לראות תיק עבודות שלי באתר וליצור קשר אם יש לכם פרויקט מעניין שסיימתם.
בכבוד רב, מקס דופלי – צלם אדריכלות ועיצוב פנים