צילום מבנים ציבוריים הוא תחום בצילום אדריכלות כשהמטרה של צילום זה היא לצלם את המבנה הציבורי בצורה נכונה, מגוונת, בזוויות שונות ותנאי תאורה טובים. מבנה ציבורי יכול להיות בית חולים או משכן לאמנויות הבמה, זה יכול להיות אצטדיון או מוזיאון, אולם ספורט וכו'. זה יכול להיות אפילו יקב פרטי, כל עוד היקב נועד לביקור מבקרים. צלם אדריכלות הוא בעל מקצוע שיודע לתעד אותו בצורה נכונה מבחינה אדריכלית ולא בסגנון של תיירים – snap shot, על כך אפרט בהמשך. מבני ציבור נועדו לאנשים ולכן אלמנט חשוב הוא האנשים עצמם בצילום אדריכלות. למשל גשר, שנועד לאנשים למעבר הוא גם מבנה ציבורי ובו יש שימוש רב באנשים.
בצילום אדריכלות של מבנים ציבוריים חשובים הרבה פרמטרים לצילום מוצלח: תנאי מזג אוויר, זוויות מחמיאות, תאורה טובה, גישה לנקודה שממנה המבנה יראה טוב ועוד. צילום מוסדות ציבוריים כמו בית חולים למשל, שתיכן משרד אדריכלות, יש בו אלמנטים חיצוניים אך גם אדריכלות פנים, שגם אליה יש להתייחס בצילומים. בצילום אדריכלות מבנים אין התייחסות לצילום עיצוב פנים שזאת נישה אחרת. כמו כן, לצילום אדריכלות של מבנים ציבוריים אפשר להתייחס גם על הצד האמנותי ולצלם בצורה מיוחדת, כמו חשיפות ארוכות, או לעשות עריכה מיוחדת בשחור לבן, שימוש בפילטרים מיוחדים ובכך להרחיב את המגוון הרחב של תמונות של המבנה.
איזה פרמטרים משפיעים על צילום מבני ציבור? להלן אפרט כמה מהם ואצרף דוגמאות של מבנים שונים שיצא לי לצלם בתור צלם אדריכלות.
בין אם מבנה ציבור הוא חדש, וקל וחומר אם הוא ישן, יש עליו מידע. אפשר לקרוא על המבנה לפני הביקור בו. מידע מקדים על מבנה ציבורי יכול להועיל לצלם לא רק לתעד אותו בצורה אדריכלית נכונה, אלא גם לספר סיפור של המבנה דרך התמונות, במידת האפשר, לצלם את המהות של המבנה, שגם זה לא טריוויאלי. קריאת חומר על המבנה, מה ואיך תכננו, מהם החללים ומהותם, מהו הערך ההיסטורי, איך תכנון פנים של מבנה ציבורי בוצע ואיך משמש את האנשים, אלמנטים חשובים של מבנה וכו' – כל המידע הזה יכול לתת לצלם מידע מועיל כדי לספר סיפור ויזואלי.
זה נושא מאוד אקטואלי לארץ, כיוון שאצלנו מזג אוויר יכול להתחלף במהירות הבזק. למזג האוויר השפעה קריטית על צילום. יש תנאי מזג אוויר שלא טובים לצילום אדריכלות. למשל בצילום גשר, בפריים רואים הרבה דברים נוספים כשהגשר הוא רק חלק מתוך הפריים. אם יש שרב, יראות שהתמונה אם קונטרסט נמוך ולא יהיו שמיים כחולים או עננים. לכן, כשצלם אדריכלות מתכנן יום צילום, הוא בודק את תנאי מזג האוויר עד הרגע האחרון, כי בערב יתכן מ.א. טוב ובבוקר הכל יכול להשתבש. דוגמה לעונה שתקופת פסח, כשמזג האוויר הוא מאוד לא יציב – יכול להיות יום של עננות לבנה, כלומר כל השמיים לבנים ויש אובך או יום שרבי, שהראות לא טובה ורק צילום מטווח קצר יעזור, אך עדיין הרקע יהיה לא טוב ואביך.
ישנם ימים בדרום הארץ כאשר מזג האוויר משתנה תוך כדי יום, כשבבוקר יתכנו עננים ויכול להתהפך לשרב קשוח עם רוח חמה וחול באוויר, משהו שמשבש את הראות ומוריד מהרוויה של צבעים של מבנה ציבורי.
לצלמי אדריכלות יש תוכנות רבות ואפשר לבדוק תחזית ולהיות במעקב כדי לצאת בתנאים הטובים ביותר.
Glare
כשצלם ארכיטקטורה יוצא ליום צילום, הוא חושב על לא מעט דברים בראש. אחד מהם זה תנאי תאורה שונים. כל מבנה ציבורי יש לו מספר חזיתות אפשריות לצילום וכל חזית תהיה מוארת בשעות שונות של היום ולכן צלם יודע לתכנן מראש לפי המצאות הפרויקט, באיזה שעה לצלם כל חזית. לתנאי תאורה שונים הכוונה היא זאת: יתכן ויש יום של עננים, כלומר התאורה היא רכה, ויתכן ויש יום שמשי, כשהתאורה היא "שמחה" – צבעונים וקונטרסטית. בחורף יש לו עננות כבדה עם עננים דרמטיים והתאורה לרוב דרמטית אך אחידה בגלל העננות הגבוהה, במיוחד בתקופת הגשמים.
לכן צלם אדריכלי יכול לצלם בדיוק את אותה חזית גם בתאורה רכה וגם עם שמש. בנוסף יש אופציה לצלם את אותה החזית או שתי חזיתות (בצילום אלכסוני למשל) בדמדומים וזאת עוד אופציה שבה התאורה שוב שונה, ולכן כדאי מאוד לנצל תאורות שונות שמציע לנו אותו היום. כשיש שמש למשל, אם חזית של מבנה ציבורי היא מזכוכית, היא תחזיר אור יפה מאוד לקראת השקיעה והזכוכית תיראה אחרת אם הצילום יהיה בצהריים או בדמדומים.
סעיף זה דומה לקודם, רק שהפעם מדובר על אפקט התאורה ביחס למבנה, משהו שבסוף נראה ויזואלית קצת אחרת וזה יכול להשפיע על תוצאה סופית, כלומר מדובר על חשיבות התאורה. הרי שתאורה טובה גורמת להעצים, להדגיש ולהבליט את המרחב, אותו מבנה ספציפי.
בנוסף, תאורה מסוימת (שקיעה, דמדומים, זריחה וכו') יכולה גם לייצר אווירה, זה משהו שמאוד לא פשוט להסביר במילים או להעביר בצורה ויזואלית אך כל אחד מאיתנו שרואה זריחה יודע שהתאורה מיוחדת, הרי לא סתם קוראים לזה magic hour או בדמדומים blue hour , יש מצבים שהתאורה משפיעה על ההרגשה שלנו כשנסתכל על הצילום ואווירה זה פן דיי חשוב בצילום אדריכלות ומבני ציבור בפרט. צלמי אדריכלות טובים ישתדלו לייצר תמונות שדרכם אפשר להרגיש את האווירה וזה מאוד לא פשוט לביצוע.
לפני שעושים צילומים נוספים, תקריבים וזוויות שונות, חשוב קודם לצלם את המבנה בשלמותו, להציג אותו בצורה הטובה ביותר עד כמה שניתן. בתמונות אלה צריך לראות את כל המבנה וגם ללכוד את המרחב הקונטקסטואלי. המרחב הזה יכול כן לכלול את הסביבה האורבנית, המצאות הבניין ביחס לבניינים אחרים או לסביבה העירונית, צילום עם ובלי אנשים (כמבנה ציבורי שנועד לציבור).
אם ראיתם מבנה מסוים בעבר מנקודת מבט מאוד פופולארית ואופיינית, צלם לא צריך לצלם אותו רק מהנקודה הזאת. יש עוד זוויות נוספות מחזיתות שונות וגובה שונה שאפשר לתת ביטוי לאותו הבניין
אחת המטרות של צלם אדריכלות היא גם לגוון בתמונות, כדי שהמבנה יקבל פורטפוליו עשיר של תמונות. לא פעם קורה שיש נקודה אחת מאוד פופולרית ש"תפסה" וכולם מתייחסים למבנה הציבורי כנקודת מבט שמאפיינת את המבנה אך זה לא נכון. האדריכל לא תכנן רק את החזית העיקרית כנקודת התייחסות היחידה (שממנה למשל נכנס קהל) אלא יש חשיבות לחזיתות שונות, לא פחות חשובות ואחת הדוגמאות לכך היא Heydar Aliev של Zaha Hadid, זהו פרויקט שכולם מכירים אותו מחזית הראשית, אבל כמה נקודות מבט שונות יש למבנה הזה, מלא. יש כ 100-200 זוויות שונות כולל תקריבים, פנים וחוץ, שהם שונים וכולם נראים טוב וכן מייצגים את המבנה הציבורי המהמם הזה או פרויקט לא פחות טוב City of Arts and Sciences של Santiago Calatrava.
כל מבנה ציבורי, חשוב לתת ביטוי לכלל החזיתות שלו. זה כולל את כל המבטים החזיתיים ובנוסף נקודות מבט אלכסוניות כשרואים את שתי החזיתות או יותר של המבנה (כשאדריכל מייצר כמה חזיתות ששוברות זווית על אותו המישור)
בנוסף, הרי אפשר לצלם את הבניין מהקרע אבל זה לא הכל. לפעמים יש כבלים של חשמל, מכוניות ועוד הרבה זבל ויזואלי בקרקע ובמקרים האלה, וגם בלי קשר לזה, חשוב גם לצלם מהגובה. יש הרבה מבנים ציבוריים, ביניהם גם של זאהה חדיד שהזכרתי לעיל, שצולם מהגובה והוא נראה פנטסטי גם משם.
מצד אחד, אפשר להפוך את תנועה המכוניות למשהו מעניין מהקרקע, למשל לצלם בחשיפה ארוכה, בערב או ביום ובכך להראות תנועה של מכוניות כמשהו אמנותי.
צילום במנה מגובה 6 קומות – הפילטר עושה את כביש איילון ריק באמצע היום – חלום של כל אחד מאיתנו
צילום מגדלים מהגשר
בתמונת יום התנועה כל כך מטושטשת שלא רואים את המכוניות כלל כי אור השמש בצהריים הרבה יותר שולט. עם זאת, בערב, כשאין אור יום, התאורה של מכוניות היא הבהירה יותר ולכן נראית לעין.
צילום מהקרקע יכול מאידך להכליל אנשים וגם להראות את המבנה בצורה אחרת. צילום מהקרקע מקנה לבניין גובה ועוצמה, משהו שפחות מורגש כשהצילום מתבצע מהגובה.
בשורה תחתונה כדאר לגוון בזוויות צילום שונות ובגבהים שונים, הרי כל שינוי זה או אחר מראה את במנה הציבורי בצורה שונה.
צילום מוזיאון מהקרקע
צילום גשר מהגובה
צילום התמונה מעל היא מהכוון השני של הגשר ומציגה אותו יחד עם הסביבה האורבנית, כלומר המיקוד בתמונה הזאת היא לא הגשר בלבד אלא על סביבה עירונית, כולל המיקום שלו ביחס למבני ציבור סמוכים.
תקריב אנכי על אותו הגשר
בשני צילומי גשר הבאים אפשר לראות צילום של הגשר בשקיעה, מהגובה ובהתייחס לבניינים, כלומר יש לנו מושג על קנה מידה (scale) של הגשר והימצאותו בהתייחס לסביבה האורבנית שאנחנו מכירים. התמונה השנייה צולמה בדיוק בזמן הדמדומים.
נקודת מבט נוספת של אותו הגשר והפעם מהקרקע – צילום אחרי השקיעה, כך שרואים את תאורת הלד שיש בגשר כולל תנועה מטושטשת של מוכית שעברה.
גם כיכר המפרשים המפורסמת של אשדוד, שזוהרת בצבעים שונים שצולמה מהגובה, כשאורות של מכוניות מטושטשים, נראית אחרת מצילום מהקרקע.
שימו לב שזה לא סתם צילום. זה צילום בסגנון day to night שפיתח צלם אמריקאיStephen Wilkes . המטרה היא להראות את כל אורך היום, מהבוקר עד הדמדומים ודורש ידע רב בעריכה. מדובר על הלבשת עשרות ומאות תמונות ביחד, כשכמה מהם זה תנועה של מכוניות, המעבר של יום ללילה בעננים משמאל לימין כשרואים את הכוכבים וכו'.
דוגמה נוספת היא כיכר עין השמש, השנייה בגודלה בארץ, גם שם השתמשתי בטכניקה הזאת, שדורשת מספר רב של שהייה וצילום.
צילום אדריכלות של מבני ציבור אפשר לעשות נקי, בלי אנשים, עם אנשים, ואנשים מטושטשים. וכל גישה היא לגיטימית. בלא מעט מקרים אנשים פשוט מבקרים או עוברים לצד המבנה הציבור ולכן קל מאוד לתפוס אותם שם. זה יכול להיות אדם הנכנס למוזיאון או אדם שעובר בגשר שנועד לאנשים.
כמו כן, אנשים מאד שימושיים בהדגמת קנה מידה, כלומר עצם הכללת אנשים אנחנו מקבלים מושג על גודל המבנה. אותו המוזיאון שצולם בצהריים, בו רואים שני אנשים בכניסה, מאפשר לנו להבין את גודל המבנה הציבורי.
אותו הגשר שיצולם מהגובה או מהקרע יראה אחרת. אולי מהקרקע אפשר להבליט אלמנט מסוים של גשר בחלקו התחתון או הצדדי. עם זאת, בצילום על אפשר לזהות דברים אחרים על הגשר, למשל הריצוף שלו או כל פרט אחר.
הכללת אנשים בצילום מבנה ציבורי
טכניקה מאוד חמודה היא לטשטש אנשים – גם בצהריים. כך אנחנו יודעים שיש אנשים משתמשים בגשר כאשר הפוקוס- מה שחד, זה הגשר, ולכן כשהאדם מטושטש בתנועה, נדע שזה אדם אך לא נתמקד עליו כשנתבונן בתמונה.
אפשר לחקור את הפרטים השונים לא פחות מהשלם – זה יכול לגלות משהו מעניין על המבנה, משהו שלא היינו שמים אליו לב או אולי לגלות על ההיסטוריה של מבנה או קונסטרוקציה/בנייה.
באתר יש כתבה שעוסקת בתקריבים, כדאי לכם לציץ בה, צילום תקריבים באדריכלות. תקריבים מוסיפים חומר נוסף וחשוב לכלל התמונות של אותו המבנה. הן יכולות לגלות דברים שלא היינו רואים בתמונות הכלליות של אותו המבנה.
בצילום נכסים לכל נכס יש חזיתות שונות, כל אחת מיוחדת בצורה זאת או אחרת, עשויה מחומרים שונים ואפשר לזהות מגדל או מבנה שלם רק דרך תמונת תקריב, מעניין.
זאת דרך מצוינת להשלים תמונות של פרטים שונים ואלמנטים מהם מורכב המבנה הציבורי, במקרה הזה בניין משרדים ומבני הייטק. התמונה יכולה להעביר יופי מסוג אחר, להצביע על צבע של החומר, הטקסטורה שלו, מידת ה glare שלו – עד כמה הוא מחזיר אור (זכוכית, אלומיניום, אבן), צורות שונות ש"הוטבעו" על המעטפת החיצונית בתכנון אדריכלי, מרווחי קומות ונראות כללית של הבניין.
עד כה ראינו כמה דוגמאות של מבני ציבור בדמדומים, אציג עוד כמה. למה נקודה זאת חשובה? כי צילום מבנה ציבור/בניין משרדים או מבנה הייטק נראה הכי מושלם כשיש מאזן בבהירות האור, מאזן בין האור הטבעי (אחרי השקיעה או לפני הזריחה) לבין האור הפנימי. כשהמאזן הזה קיים ( טווח של כ 10 דקות ביום סה"כ), התמונה יוצאת וואו.
למשל היכל למשחקי ספורט או משכן לאמנויות הבמה, שניהם מבני ציבור.
כל תמונות אדריכלות אלה צולמו בשעות הדמדומים, התאורה הזוהרת מראה אפקט ומדגישה קווי מתאם שונים של מבנה בחלק מהמקרים, לדעתי פרט מאוד חשוב שכדאי להשקיע בו.
צילום מבנה ציבורי מהגובה
צילום מבנה ציבור מרחפן
ההבדל בין שתי התמונות היא חוץ משעות הצילום(אחת צולמה לקראת שקיעה ושנייה לפני זריחה), התמונה השנייה צולמה מרחפה ורואים גם סביבה חיצונית והמצאות המבנה ביחס לסביבה האורבנית, כאשר הראשונה מתמקדת במבנה עצמו.
בצילום אדריכלות צריך להשתמש בעדשות שמיועדות לאדריכלות. יש צלמי אדריכלות שמשתמשים בעדשות רגילות ואז מתקנים בפוטושופ אך הבעיה עם הגישה הזאת שהפיקסלים נמתחים והופכים להיות פחות איכותיים. צילום ארכיטקטוני צריך להתבצע עם עדשות מיועדות לצילום אדריכלות או עם מצלמה טכנית, כשהאופציה השנייה היא מאוד יקרה.
כמוכן חשוב להשתמש בחצובה מאוד איכותית שלא רועדת. חצובה שיש לה תכונה שיודעת לבלום רעידות קטנות ופחות מושפעת ממנה ושומרת יציבות. יש מחקרים כאלה על חצובות שונות וצלם אדריכלות רציני צריך להסתכל על הבדיקות האלה. כמובן אפשר לקנות פשוט חצובות יקרות. כל צילום נכס צריך להתבצע עם חצובה איכותית.
חלק נוסף חשוב בצילום אדריכלי הוא ראש חצובה. צלמים בכל העולם לרוב משתמשים בראש כדורי(צלמי טבע למשל) אבל צלם אדריכלות לא צריך להשתמש בראש כזה. הסיבה לכך שהוא לא ניתן לשליטה בכל הצירים בקפדנות ושומר פחות על יציבות לאורך זמן מאשר ראש ייעודי. מהו הראש הזה? זהו ראש גיר שמאפשר לשלוח על כל ציר בנפרד ויש לו שליטה בגירים, ולכן שומר יותר על יציבות. צלם שעוסק בצילום נכסים צריך לעשות בדיקות "ירידת ראש", בדיקה שמצביעה על כמה פיקסלים ירק הראש אחרי 30 שניות ויותר, כי זאת המציאות בה נמצא צלם אדריכלות בשטח, כשהוא מלביש מצלמה על הראש ובמיוחד כשעושה חשיפות ארוכות.
חברות בנייה, יזמים וחברות נדל"ן לא תמיד מבינות את הערך של צילום אדריכלי ובחלק מהמקרים מתקמצנות על צלם אדריכלות איכותי, אחד מהשתיים וזאת עובדה. בהרבה מהפעמים משתמשות בחברה חיצונית שמנהלת להם את הרשתות חברתיות והם מכלילים גם צלם בפנים, הבעיה עם גישה כזאת שהחברה הזאת לא בהכרח מביאה צלם אדריכלות אלה כולבויניק ואני רואה תמונות "אדריכליות" אלה גם בחברות ענק. איך חברת בנייה ענקית שמגלגלת מיליארדרים, לא שמה לב שהבניין שאותו בנתה צולם עם קווים עקומים(converging lines)?
בכל מקרה צילום אדריכלות של מוסד ציבורי או מבנה אדריכלי כלשהו צריך להיות מצולם בצורה ישרה, פלס. אין שום אפשרות לצלם בניין קצת עקום. בצילום נכסים כל הקווים צריכים להיות ישרים. צילום אדריכלות זה לא צילום אומנותי שאפשר לצלם איך שרוצים, יש כמה כללי יסוד.
בצילום נכסים, כשחברת נדל"ן או בנייה משכירה שירות של צלם אדריכלות מקצועי, היא מקבלת תוצרי צילום איכותיים, חדים, ברורים, סימטריים, זוויות שונות ומגוונות, בשקיעה ובדמדומים ותנאי תאורה אחרים וכו', מה שבסוף מצביע על רצינות ומקצועיות שלה, ובסופו של דבר – בתדמית שיהיה לחברה.
כבר ראיתם כמה תמונת עם חשיפות ארוכות, זה מאוד נחמד. בתמונות כאלה לרוב רואים סביבה אורבנית, תנועה מטושטשת של מכוניות או תנועת עננים, כלומר רואים שיש חיים סביבה המבנה שנועד לציבור.
צילום מגדל בדמדומים
גם בצילום מבני ציבור, בניינים פרטים ובצילום נכסים, כמעט תמיד מתאפשרת האפשרות לצלם נכס עם תנועה מטושטשת של מכוניות. נכון שזה לא העיקר בצילום מבנים, אבל זה תמיד נחמד לפורטפוליו של המבנה וגם טוב לאדריכל.
צילום אדריכלי בדמדומים
מבחינה טכנית צילום בדמדומים לרוב מאפשר גם חשיפות ארוכות בצורה הטבעית, כי האור נהייה חלש וזה מאפשר חשיפה ארוכה. אך לא תמיד זה ככה ואפילו בצהריים אפשר לעשות חשיפה ארוכה לצילום מבנה ציבורי עם פילטרים מחשיכים, פשוט בערב זה נראה יותר "סקסי".
נקודה מאוד מעניינת. לרוב צלם אדריכלות מגיע ליום צילום ועושה את הצילומים ובזה זה נגמר. העניין הוא שאפשר לעשות ביקורי קדם וביקורים אחרי. מה הכוונה.
בחלק מהפעמים למשל כשאני לא יודע בדיוק שעות שבהם החזיתות של מבנה כלשהו יהיו מוארות, אני עושה ביקור קדם, מגיע בשעה מסוימת ובוחן את השטח, מסתובב מסביב, בודק מאיפה אפשר לצלם. זה תורם ליום הצילום עצמו.
כמו כן, משהו שגם כדאי לעשות, זה ביקור נוסף אחרי יום הצילום. כצלם מסחרי שמסיים את אותו היום ולא מגיע יותר לאתר ומתחיל עם העריכה, לפעמים אפשר לבקר שוב. ההגעה הנוספת ובחינת שטח מחדש יכולה לגלות דברים חדשים לצלם אדריכלי, אפילו שהיה שם. אפשר לגלות עוד זווית מעניינת, עוד נקודת מבט, אולי תקריב חדש שלא שם אליו לב בפעם הראשונה. כל אלה מאפשרות להוציא עוד תמונות. זה טוב גם במקרים שהמבנה קשה לצילום ויש מעט זוויות צילום שאפשר לצלם מהן, למשל הבניין מוקף בשלושה בניינים מסביב ורק חזית אחת נשארת לצילום או מקרים אחרים בהן כל החזיתות פתוחות ופשוט אפשר לגלות עוד כיוונים שונים מהם המבנה יצטלם טוב.
נושא העריכה הוא ערוך ומורכב במיוחד בצילום אדריכלות. יש המון טכניקות שונות לערוך תמונות וכל צלם בוחר משהו לעצמו וזה מגיע לזה שהעריכה יכולה להפוך לסגנון של הצלם. סגנון של צלם יכול גם להיקבע ע"י טכניקת צילום של צלם ארכיטקטורה אבל גם ע"י עריכה. יש טכניקה של צילום רגיל, צילום בטכניקה HDR, עריכה עם פילטרים מיוחדים ועריכה בשחור לבן. אציג כמה דוגמאות של כל שיטת עריכה באדריכלות.
כמו כן, על הצלם להתעסק גם בהורדת פגמים שונים אם יש למבנה ציבורי, הורדת כבלים של חשמל או זבל כלשהו בתמונה, תיקון עיוותים (שיש לכל עדשה) ועוד מלא דברים כמו פגמים של עדשה ששוב, יש לכל אחת.
עד כה ראיתם כבר כמה, שזה צילום רגיל בצהריים, צילום בחשיפה אורכה בדמדומים.
שתי תמונות למעלה צולמו בטכניקה HDR. היא טובה לצילום אדריכלות של מבנים כאשר אין מספיק תאורה טבעית. כמו כן, טכניקה זאת שימושית בצילום עיצוב פנים.
טכניקה נוספת היא עריכה בשחור לבן. טכניקה מאוד לא פשוטה, גוזלת כיום עריכה לתמונה אחת אך התוצאות מיוחדות.
טכניקה בה מקנים גרדיאנטים(gradients) – טכניקת עריכה בצילום אדריכלות שנותנת ממד /עומק לבניינים שבמקום לא היה שם ממד כלשהו, למשל צילום לפני זריחה או אחרי שקיעה כשהאור הטבעי רק מאוד, המבנה לא יקבל עומק, וטכניקה זאת עוזרת בלקבל אותו. היא גם מטפלת בשמיים בנפרד ובבניינים סמוכים/סביבה חיצונית לבניין והטיפול בה הוא גם בצורה נפרדת וזה מצריך גזירות מסובכות.
אפשר לצלם מבנה ציבורי בטכניקת צילום מיוחדת עם פילטרים מיוחדים, שמעבירים אורכי גל בלתי נראים לעין אך כן נראים למצלמה. בצורה כזאת אפשר לצלם מבני ציבור עם קונטרסטים חזקים, משהו שמייצר דרמה בתמונה.
מקווה שנהיתם לקרוא. אם ברצונכם לצלם מבנה אדריכלי כלשהו, מוזמנים לפנות אליי דרך אתר.
שמי מקס דופלי – צלם אדריכלות מקצועי והיה לי כיף לכתוב עבורכם את הכתבה.