צילום של העיצוב הפנימי הוא תת תחום של צילום כללי הכולל בתוכו מגוון סוגים. זהו עיסוק שבו אנחנו לוכדים תמונות של חללים פנימיים, בין אם חדרים או ריהוט בתוך החלל. התחום גם מקושר לצילום real estate שנועד רק למטרות מכירה של הנכס. לעומת זאת, צילום בשביל מעצבת פנים הוא יותר כללי ויכול להיות משומש לתיק עבודות של מעצב/ת פנים, לאדריכל או למסע פרסום שהם מריצים ולכל חומרי השיווק של הנכס שאותו תכננו.
הציוד תלוי בסגנון של הצלם ויש לזה השפעה על התוצר הסופי. יש צלמים שמעדיפים אור טבעי, כלומר אור יום שנכנס בדרך ישירה לתוך החלל או בדרך עקיפה כהשתקפות מבחוץ אך אין קרני אור ישרים לתוך החלל.
במקרה הזה הצלם משתמש בחצובה ומיישר מישורים(לקווים ישרים) ואין דרך אחרת לעקוף את זה כדי שיצאו תמונות חדות.
ראש "מנגנון שיניים" ששולט בכיוון הצירים למטרת יישור
כמו כן יש ציוד של פלאשים וזאת טכניקה אחרת שבה הצלם מצלם עם פלאשים שמעמיד בחלל ולא מסתמך על אור טבעי, במיוחד בשעות הערב. כמובן גם במקרה הזה החצובה חשובה ליישור קווים אנכים.
לעומת צילומים של אדריכלות, צילום עיצוב פנים לא דורש עדשות מיוחדות חוץ מהמקרים בהם הדירות גן עם תקרות גבוהות שבהן כן חשוב להשתמש בעדשות ייעודיות. עם זאת, יש בזה יתרון, למשל במקרים שבהם אני רוצה לצלם קצת מלמטה, כדי להדגיש ריהוט הנמצא קרוב לרצפה והוא נמוך יחסית, עם עדשה רגילה אני אצטרך להטות את העדשה קצת למעלה, מה שמייצר קווים לא ישרים.
אך אם מצלמים בגובה של מטר-מטר וחצי פחות חשובה העדשה הזאת. פשוט העדשה הזו נותנת יותר אפשרויות שאין לעדשה רגילה.
בנוסף, משתמשים מדיי פעם גם בפילטר שמוריד השתקפויות, מחלונות וכל דבר אחר בחלל, משהו דיי חשוב שלרוב צלמים לא משתמשים בו.
בנוסף לראש לחצובה שבו משתמש צלם אדריכלות, שמאפשרים שליטה בצירים, יש גם ראשים כדוריים, שמאפשרים תנועה יותר חופשית בכל הצירים שמצד אחד זה יתרון, כיוון שאפשר לכוון איתן גם למעלה (למטרות יצירתיות) ומאידך פחות מדויקות כיוון שיותר קשה לדייק איתן זווית "פלס" כדי שיהיה מקביל לקרקע/או מישור כלשהו.
דוגמה של ראשים כדוריים לצילום אדריכלות/עיצוב פנים
פילטרים הוא דבר חיוני בצילומי אדריכלות. יש להם גם שימוש בצילום עיצוב פנים. למשל אם אני רוצה לטשטש תנועת מכוניות בצילומי אדריכלות, או תנועה אנשים, אני יכול להשתמש בפילטר שמחשיך את התמונה- נקרא Neutral Density Filter.
פילטר "מכהה" לצילומי אדריכלות ועיצוב פנים
התוצאה בצילומי אדריכלות היא כזאת
צילום אדריכלי של בניין Toha שצולם עם פילטר מחשיך
יש גם דרגות שונות של הנמכת בהירות ובוחרים אותם כתלות בתנאי תאורה. היתרון הוא שהתנועה מטושטשת ופחות שמים לב לקרקע ויותר לבניין המצולם, וזה גם מוסיף תנועה, משהו מעניין בתמונה.
אפשר להשתמש בפילטר זה גם בצילומי עיצוב פנים. למשל, מעצבת פנים שרוצה לעבור בתמונה, כך שהתנועה שלה תהיה מטושטשת. זאת טכניקה מאוד פופולרית אצל צלמי עיצוב פנים. דרך אגב, מדיי פעם זה יכול לבוא כאילוץ, למשל צילום הבעלים של הנכס כשהוא לא רוצה שיראו את הפנים שלו בבירור, ולכן הוא עדיין בפריים- אבל לא יודעים מי זה. היתרון של טכניקת צילום זאת היא שרואים שיש חיים בחלל ולא חלל ריק בלי אנשים, שיש יעוד לחלל.
עוד פילטר מעניין הוא פילטר שנקרא אינפרא רד- Infra red.
פילטר אינפרה אדום לצילומי אדריכלות
צילום אדריכלות אפשר לעשות גם עם פילטר הזה, הוא נקרא IR filter, הוא דומה לפילטר מחשיך אבל שונה, כיוון שמעביר רק גלי אור מסוימים וגם כאן יש דרגות שונות איזה גלי אור הוא כן יעביר. המטרה היא להראות ספקטרום גלי אור שהבן אדם לא רואה.
תמונה של מבנה אדריכלי באינפרה אדום
זאת דוגמה של צילום עם הפילטר הזה, שדומה מאוד לפילטר המחשיך, רק שיש הבדל עצום בין הפונקציונאליות והתוצאות. אפשר להרחיב בנושא זה אך אסתפק בזה.
פילטר נוסף שאפשר להשתמש בצילום עיצוב פנים הוא פילטר פולרייזר.
שימוש בפילטר פולרייזר בצילומי עיצוב פנים
כשצלם עיצוב פנים רוצה להימנע מהשתקפויות, הוא יכול להשתמש בפילטר הזה. ה Polarizer דומה לאותו אחד כמו במשקפי השמש, כשאתם תסתכלו איתו על מים, הוא יוריד השתקפות של שמיים/עננים מהמים ויתן לכם לראות פנימה. בדומה, פילטר זה מוריד השתקפויות בשפה הפשוטה.
לפני שימוש בפילטר
לפני השימוש בפילטר אתם רואים השתקפות של מראות של משרד שצילמתי, כי ממול הציור שמכוסה בזכוכית, הוא משקף את החוץ, כלומר את מה שיש מחוץ לחלון של משרדים- נוף של חוץ. עם זאת, כשמשתמשים בפילטר פולרייזר, אפשר למנוע השתקפות זאת כמעט לגמרי.
אחרי השימוש בפילטר (צילום תקריב במשרד)
יש צורך להשתמש בזהירות בפילטר הזה כיוון שבשימוש לא נכון, הוא יכול לייצר בעיות ויש לדעת את זה מניסיון.
כפי שניתן לראות, בין אם אלה צילומי אדריכלות או עיצוב פנים, שימוש באביזרים שונים הוא חיוני בהרבה מהמקרים. צלם אדריכלות צריך להתמצא בעניין הציוד כי זה חלק מאוד חשוב בעשייה שלו ומשפיע על הצילומים.
הגדרת הלקוח – האם זה אדריכל, קבלן, או סוכן/מתווך או מעצב פנים? מתווך לרוב ירצה צילומים יותר פשוטים ומבחינתו להראות את המקום מבפנים במספר תמונות זה מספיק.
מאידך, צילום למעצבת פנים צריך להתבצע עם השקעה אחרת לגמרי. המתווך ירצה להראות תמונות שבהן רואים יחס בין העיצוב למקום ו איך "זורם" העיצוב, איך הוא פרוס, החללים מבפנים (בלי השקעת יתר) וצילום המבנה מבחוץ, משהו שחשוב יותר ללקוחות שבאים לקנות נכס.
מאידך, למעצב פנים יהיו חשובים הרהיטים והפרטים של העיצוב. אדריכלים אוהבים יותר דרמה ואיך המקום נראה בשלמותו, לרוב זה צילום אדריכלות ולא העיצוב הפנימי.
אך לא תמיד כך העניין, למשל האגף החדש של המוזיאון תל אביב, שיש לו גם פן חיצוני וגם פנימי. המקום תוכנן ע"י אדריכל פרסקוט סקוט כהן, דווקא שם, מי שהיה זוכר שפריסת העיצוב באה בסוג של אלכסונים משולשים, עליות וירידות, מאוד מעניין.
ציפיות הלקוח – תגידו לצלם מה הציפיות שלכם גם מצילום וגם מעריכה. האם בעריכה חשוב לכם שמפסקי חשמל יורדו, הרי זה לא חלק מהעיצוב שלכם או שלכם זה לא חשוב. האם בזמן צילום תרצו להיות עם הצלם או שהוא יצלם לבד אצל הלקוח. בחלק מהמקרים מצלמים את הלקוח מטושטש, וזאת כדי מצד אחד כדי שאי אפשר יהיה לזהות מי זה אך מאידך, להראות שזה מקום שגרים בו אנשים ולא מקום ריק ללא קשר לאנשים, הרי שהחלל נועד לאנשים.
תכנון הצילום מראש – כדי לקבל תוצאה מקצועית, יש לתכנן את הדברים מראש, לבנות תוכנית. התוכנית יכולה להיבנות ע"י הצלם, שישמע ללקוח שיכול להיות בעל הנכס או המעצבת ומתוך זה לבנות תכונית צילום. עושים תוכנית: איזה חדרים או חללים גדולים מצלמים, זוויות, דברים שחשובים להדגיש ב details, מי ואיך יעשו סטיילינג למקום, לבחון את שעת ההתחלה האידיאלית שיכולה להיות קשורה לזריחה או שקיעה, איזה צילומי פנים הלקוח רוצה לקבל בסוף, כמה תמונות הלקוח מצפה לקבל.
יש גם אפשרות לבקר במקום עצמו, או לחילופין לעשות "זום/סקייפ" מהמקום ולהעביר לצלם, זה עדיף מכלום, ככה הצלם יכול להתכונן יותר טוב. כמו כן הבנה של מיקום החלל (אוריינטציה ביחס לשטח) חשובה, למשל אם יש כניסה חזקה של שמש בשעות מסוימות ביום. כעיקרון האידיאל הוא שהצלם שוהה בחלל יום שלם, ובבוקר כשמגיע בוחן עם תוכנה מיוחדת שעות איפה תהיה שמש יחסית לכל חדר או חלל ובונה תוכנית עבודה אחרי שהגיע למקום ממש לפני ביצוע הצילומים, אף אחד אחר לא יכול להכין אותו לזה.
תכנון צילום אדריכלי ושל עיצוב פנים
זהו נושא מאוד מעניין, בעיקר נועד לצילומי אדריכלות ויכול להיות אקטואלי גם בצילומי עיצוב פנים ואתן דוגמאות של חשיבות זאת בשני התחומים.
התכנון שמאוד חשוב הוא תזמון צילום, כלומר באיזה שעות אני אצלם ומה אני אצלם, באיזו זווית ומאיפה ובאיזה תנאי תאורה.
בצילום אדריכלי למשל יש לתכנן זמנים של צילום וזוויות צילום והכי חשוב מתי. למשל אפשר לעבוד ב"טכניקת ספירלה" – מושג שאני המצאתי. "טכניקת ספירלה" אומרת שקודם מצלמים בניין מהמעגלים הפנימיים, כלומר מהמרחקים הכי קצרים לבניין- זה כולל צילום מהקרקע מאוד קרוב לבניין, מבניינים ממול או מהשטח ממול, בחינת מבנים שונים ואפשרות עלייה אליהם לגובה וצילום מהגובה, כיוון שאני לא רוצה שיהיו לי כבלים של חשמל שכן רואים מהקרקע בהרבה מהפעמים, ומהגובה כל זה נעלם לי או מקבל פחות ביטוי, כמו כן גם המכוניות וכל שאר הזבל הויזואלי. בשיטה זאת אני מתחיל להסתובב סביב הבניין בספירלה ומתרחק ממנו לעט לעט כדי לצלם את הבניין הרצוי ממרחקים שונים כדי לקבל גיוון. כמו כן, חשוב לצלם את הבניין כשהוא מואר. אם משתמשים לא נכון בטכניקה זאת, אפשר לצלם את הנכס כשהוא מוצל, אבל זה לא טוב, אלא אם כן זה יום שבו יש כיסוי מלא של עננים, אחרת עדיף לצלם דווקא באותה השעה כאשר השמש כן מאירה את אותה החזית או שתי החזיתות של המבנה כדי להראות אותו בצורה המחמיאה ביותר, להבליט את היתרונות של ארכיטקטורה של אותו מבנה, חזיתות ופרטים שונים.
הצלם צריך להיות "פסיכולוג" של בניין, אפילו שהוא נפגש איתו פעם ראשונה, הוא צריך לבחון זוויות שונות ולתכנן זמני צילום לכל חזית. לכן, יש אפליקציות שונות שמאפשרות לתכנן זמנים לפי זוויות השמש.
תוכנת עזר לצלם אדריכלות ועיצוב פנים
אפשר לתכנן זמני צילום ארכיטקטורה כתלות במיקום של המבנה ובהינתן תקופה בשנה, כיוון שבקיץ ובחורף, זווית רחבה של זמן צילום שונה- בחורף יש זווית יותר נמוכה לזמן צילום, ובקיץ (כ 14 שעות אור) יש זווית רחבה יותר, גם הזמנים וגם זוויות זריחה שקיעה משתנות. רואים את זה בחלק שמאלי של התצלום למעלה. בחלק הימני רואים זמני שקיעה, זריחה, זווית השמש בנקודת זמן מסוימת, זווית הירח, זמן דמדומים ושעת "זהב" – magic hour וכו', כצלם אדריכלות זה כלי הכרחי שאני לא זז בלעדיו לצילום וזה מאפשר לי לעשות תכנון של צילום אדריכלות מעולה ולתכנן טוב את הזמנים בהם אצלם חזיתות שונות של הבניין.
בצילומי עיצוב פנים גם כן יש חשיבות רבה בשימוש באפליקציות אלה. למה? כיוון שיש תמונות בעיצוב פנים שאני עושה, שבהם אני רוצה להראות קרניי של שמש נכנסות לתוך פנים של חלל, וזה דורש ממני לבדוק זמנים- באיזה שעות זה קורה ואת "הקלט" אני מקבל ממעצבת פנים כשאנחנו נפגשים ביום הצילום, שיכולה להגיד לי לאיזה כיוון פונה כל חלל ולפי האפליקציות אני אדע לתכנן זמנים. לפעמים אני דווקא ארצה להימנע לצלם בשעות שקרני שמש נכנסים לתוך החדר ומעדיף לצלם כשיש אור רך, ולכן אתכנן בהתאם, גם אקח בחשבון טעם של מעצבת פנים. בבוקר, אני אעבור בין החללים/חדרים ואתכנן לוח זמנים, ארשום לעצמי שעות בהן אצלם כל חלל – זהו תכנון יותר מתקדם מאשר פשוט להתחיל "להרביץ" לצלם מהסלון והלאה.
אפליקציה נוספת שיכולה להיות שימושית בצילום עיצוב פנים אבל גם בצילום אדריכלי היא זאת שמאפשרת לדעת מה יהיה מזג האוויר, שהוא גם סופר קריטי בצילומי אדריכלות בעיקר.
כשאני יודע למשל אם תהיה עננות או לא באיזה שעות, אני יכול לתכנן יום צילום יותר טוב. אחד הפרמטרים המאוד חשובים זה Cloud Cover, כלומר כיסוי עננים. זה חשוב מאוד, כי אם אני יודע שבשעה מסוימת יהיה כיסוי עננים גבוהה, אני יכול לבוא גם לצלם בכיוון נגדי נגד השמש ועדיין לקבל פריים לא שרוף וטוב, אחרת אם השמש הייתה מול הפריים ולא היו עננים, הייתי "אוכל אותה" והבניין המצולם היה כהה מדיי או שמיים שרופים מדיי.
זה עוזר גם בצילומי עיצוב פנים אבל פחות, למשל אם אני יודע שיש עננים בשעות מסוימות של היום, אני יכול לנצל את הזמנים האלה כדי לצלם חלל כלשהו, או לצלם את הוילה/בית מבחוץ באור רך, כיוון שלא תמיד אנחנו רוצים לצלם עם אור שמש חזק וקודר. עוד יתרון שהאפליקציה נותנת תחזית ואני יכול להתכונן ליום צילום למחר ולדעת אם מזג אוויר יהיה לטובתי. למשל אם יש יום של אובך, אין לי טעם לצאת לצילומי אדריכלות.
צלם עיצוב פנים שמבין עניין ועשיר בידע ישתמש באפליקציות האלה או דומות וגם יבדוק תחזית מזג האוויר ובדוק פיזית בבוקר את מזג האוויר. קל וחומר צלם אדריכלות לדעתי לא זז בלי אפליקציות חיוניות אלה, כי בחוץ בתנאים לא מבוקרים למזג האוויר השפעה ניכרת על תוצאות הצילום.
להתמקד על הפרטים הקטנים – בכל עיצוב הייתה גם השקעה בריהוט, במיקום וצבע שנבחר לחלל ולקירות וכו' ולכן חשוב ללכוד את כל זה בצורה הכי טובה שאפשר, ויש לזה כמה אפשרויות.
אפשר לעשות תמונת תקריב על ריהוט מעוצב או על חלק מהריהוט, אלמנטים מעניינים וחשובים שחברת עיצוב חשבה עליו.
למשל, אלמנט שצילמתי במשרד הייטק שהוא אלמנט של קישוט. תנחשו מה זה.
צילום פריט אמנות עבור משרד עיצוב פנים
אז זאת תמונה שמורכבת מקשים בצבעים שונים. פרט עיצובי מעניין מאוד. זוכרים שסיפרתי לפני זה על פילטר שמוריד השתקפויות? אז במקרה הזה השתמשתי בפילטר הזה. אם לא הייתי משתמש בו, הייתי מקבל המון השתקפויות על הקשים, יותר נכון על הזכוכית שנמצאת בחלק הקדמי של הקשים שהחזירה אור חיצוני שנכנס דרך חלונות, ובכך מנעתי כמעט לחלוטין את ההשתקפויות.
צריך לדעת מתי להשתמש, לא פעם בצילומי חוץ הוא יצר לי גם דברים לא טובים על זכוכיות ולכן השימוש בו צריך להיות מאוד זהיר.
התמקדות על פרטים קטנים יכול להיות גם ריהוט עצמו, למשל התמקדות על פינה מעניינת.
צילום תקריב של עיצוב פנים עבור חברה שמשכירה את הדירות לתיירים
כיבוי אורות- לא מעט המעצב או הצלם רוצה להדליק את כל האורות. זה לא תמיד נחוץ ומדיי פעם זאת טעות. למשל, תסתכלו על התמונה למעלה, הרי זה צולם באור יום, גם אם יופעל האור, לא יתן שום אפקט או שהוא יהיה מינורי וגם לא הגיוני, כאשר רואים שזה אור יום מלא. על כל צילום של חלל חדש, צריך לחשוב האם מדליקים אור מלאכותי או לא. למשל, בשעות הערב או כשהחדר חשוך, זה מעולה להראות את העיצוב של אור שתוכנן בחלל ע"י מעצב פנים.
אל תעבדו רחב מדיי – מדיי פעם הצלם רוצה לתפוס זווית מאוד רחבה של החלל, למשל עם עדשה באורך מוקד 17-21 מ"מ, זה מאוד רחב ומדיי פעם סותר את המציאות, הרי החדר לא נראה בפועל כזה גדול. כמו כן, הזוויות הרחבות האלה יעוותו את הפינות של הפריים מאוד חזק, אם יש שם רהיט בפינה או אובייקט כלשהו, הוא יקבל עיוות חזק מאוד, ויהיה צורך לתקן אח"כ בעריכה.
אפשר היה לראות את כל החלל, אך הבחירה הייתה להראות רק את החלק. לא תמיד כשרואים את החדר (אמבטיה) בשלמותו זה תורם במשהו.
מדיי פעם כדאי להראות רק אלמנט אחד או שתיים ולא את כל החלל בשלמותו, כדי להראות כל פרט קטן שהמעצבת חשבה עליו.
בחירת קומפוזיציה – אחד הדברים הכי חשובים הוא לבחור את הפריים. הרי אפשר לצלם מלמטה ומלמעלה, קצת מהצד, בזווית זאת או אחרת, כל זה שייך לקומפוזיציה, איך אנחנו מכוונים מצלמה כדי לצלם את החלל שיראה טוב. לא כל נקודת צילום וזווית טובים, ולכן הצלם יבחר ויצלם מכמה זוויות. הוא יכול קודם ללכת עם המצלמה ביד ופשוט להסתכל דרך העינית, בלי לצלם, איך זה נראה בפריים ורק אז, כשהוא מצא נקודה טובה, להביא לשם חצובה ולצלם משם. זאת בעצם הקומפוזיציה בשפה פשוטה, זה מה שעושה את הפריים מוצלח. צריך להיות איזו בין האלמנטים בתמונה, בלי משקל יתר לחלק מסוים.
אחת הגישות היא לצלם מהפינה ואז החדר מצולם בסוג של אלכסון, למשל כמו בתמונה למעלה. יש צלמים/מעצבים שמעדיפים גם קווים ישרים ופחות אלכסונים.
צילום master bedroom עבור מעצבת פנים
טכניקה נוספת היא בכלל לצאת מהחלל ולצלם לתוך החלל, במיוחד בחללים קטנים, מה שמאפשר לצלם עם זווית לא יותר מדיי רחבה כדי לשמור אל ריאליסטיות.
למשל, אפשר לצלם מתוך החדר הסמוך או מהמסדרון. בחלק מהפעמים אפילו הדלת הפתוחה "שמזמינה" לבפנים זאת גם דרך טובה להראות את החלל.
צילום חדר שינה דרך חדר שירותים עם שמופרד רק בזכוכית
שימו לב לפן נוסף, שזה גובה הצילום. בחלק מהמקרים נרצה לצלם מגובה נמוך יותר בכדי להדגיש ריהוט או אלמנטים שקרובים לקרקע, אך בחלק מהמקרים אנחנו צריכים לצלם גבוהה יותר, וזאת כדי להפריד ולהראות את כל האלמנטים בחלל כדי שלא "ישבו"(יסתירו חלקית) אחד את השני , כך נשמור על קומפוזיציה טובה.
בד"כ הגובה של מעל מותן בן אדם הוא גובה טוב לצילום באופן כללי, אך זה מאוד משתנה כתלות בחלל והאובייקטים הנמצאים בו. מאידך צילום בגובה גבוהה יכול לייצר עיוות בפינות של הפריים כיוון שהמרחק בין העדשה לשולחן או קורסה שנמצאים על הרצפה גדל ומייצר עיוות.
הפתרון הוא להרחיק או להתרחק מאותו הריהוט על הרצפה או לבחור גובה יותר נמוך לצילום. לכן צריך לשים לב לעיוותים אפשריים ולמנוע אותן, למשיקים בתמונה ול"עומס" ולעשות שינוים בהתאם.
בקומפוזיציה גם שמים לב ליחס בין האלמנטים השונים בחלל והיחס של הריהוט לחלל עצמו, הכונה צריכה להיות טובה ואיך שהריהוט מסודר.
צריך להתאים הכל ל"כיוון" המצלמה. מהצד השני זה יכול להראות לא נכון, אך ממיקום המצלמה זה יראה נכון וזה מה שחשוב. צריך למצוא באלאנס נכון וקומפוזיציה טובה, בלי לייצר עיוותים ועומס מיותר על הצופה.
"פחות זה יותר" – לכו על איכות ולא כמות. כמו תמונות טובות עדיפות על פני עשרות מונות שהן לא משהו. כמובן כדאי לנסות הרבה זוויות אך עם עין מיומנת של צלם וניסיון עבר, ידע את הבחירה הטובה לזוויות וגובה של צילום, וזאת כדי להתמקד על תמונת מנצחות. ומדיי פעם "פחות זה יותר" יכול גם להגיד: לא להראות הכל, את כל החלל, אלה את חלקו ובמקרים רבים התמונה של פינה יפה עם קורסה ושולחן סלון תהיה יותר טובה מאשר להראות את החלל ה"ענק" בשלמותו. לכל דבר צריך להיות "משקל" משלו בתמונה ולתרום לקומפוזיציה שלנו. כל זווית, קו או פרט צריך לעבוד לטובתנו.
לייצר עומק – כשבוחרים קומפוזיציה, אפשר גם לייצר עומק, כלומר אובייקטים קרובים ואובייקטים רחוקים מאיתנו, ככה ששניהם בפריים, למשל באלכסון ואז זה מייצר עומק לתמונה.
צילום של חדר ישיבות
צילום לובי של בניין משרדים
סטיילינג – פן נוסף מאוד חשוב. לרוב מעצבים עושים סטיילינג לפני תחילת יום צילום. אך יש גם נשות סטיילינג, שיודעות לקשט את הפנים בצורה יפה. המטרה היא להחמיא למקום. מדפי ספרים צריכים להיות מסודרים, ושולחן עבודה נקי ואחיד. הוספת פרחים אמיתיים או עציץ לרוב נותן למקום אווירה טבעית והרגשה של המקום טובה יותר ועל שולחן סלון יתאימו כמה ספרים/מגזינים.
למלון מה יכול להתאים בקבוקי שמפניה עם פירות ושוקולד (כדי להדגיש את הנופש שלכם במלון). לעומת זאת בחדר שעוצב להייטק זה יכול להיות ציורים שונים או אינסטלציות. אבל, סטיילינג תקף לאובייקטים לא קבועים, כלומר כאלה שניתן להזיז או להוסיף כדי לייצר אווירה נחמדה של מקום שאותו מצלמים ובו שוהים האנשים במהלך היום. בדירת נופש זה יכול להיות קערה עם פירות על שולחן. זה מאוד מוסיף לצילום.
את המבטח יותר שקה "לאבזר", הם צריכים להראות נקיים ועם סדר אך כאלה שהם "חיים". למשל יכול להתאים לשים לחם, קערה עם ירקות, פרחים וכו'. עוד משהו נחמד יכול להיות לארגן כביכול "סטאפ" (תסריט) של ארוחת בוקר, עם כוס מיץ, גבינה לבנה וצהובה, פרוסת לחם, עיתון וכו'.
פרט נוסף שיותר קשור לקומפוזיציה, אך גם לסטיילינג הוא כיוון רגליים/גלגלים של כיסאות. יש לשים לב שכל הכיוונים של רגלי הכיסאות ממוקדים לאותו כיוון, במיוחד במשרדי ישיבות. כמו כן צריך גם לשמור מרחקים שווים בין הכיסאות, הכל צריך להיות אחיד מכיוון המצלמה.
בצילומי פנים תכונה טובה של הצלם היא שהוא צריך להיות סבלני וגם מכוון לפרטים. הכיוונים של כוסות והפיזור שלהם בשולחן, העריכה של הפרחים בכד, המרחק בין הכלים על השולחן. האהילים צריכים להיות ישירם ובלי עיוותים. הצבע של הספר שעל השולחן צריך להשתלב טוב עם התמונה בכללי. כל אלמנט בתמונת פנים צריך "לעבוד" אחד עם השני אך גם בקונטקסט של מכלול.
תתפטרו מהזבל – הכוונה לא לזבל, אלא לדברים שבכלל לא תורמים לצילום. יש הרבה דברים שאנשים מונחים או מוצבים בחלל והמעצב בכלל לא עיצב בידיעה כזאת. אחרי זמן מה החלל מתמלא בדברים וכשמגיעים לצלם , הוא עמוס בכל מיני אובייקטים מיותרים. זה יכול להיות גם אובייקטים קטנים. למשל שולחן לסלון או שידה שעליו יש זבל ויזואלי – שלטים, מפתחות, כוס, עיתונים ומגזינים מפוזרים. את כל הזבל הזה צריך לסדר בצורה יפה, ואת חלקו להוציא למקום מחוץ לפריים. כמובן שלא תמיד מותר הכל, לכן אם יש דברים שיקרים, יש לשאול את הלקוח של הנכס האם אפשר בבקשה להזיז או להוציא זמנית. אנחנו שואלים את זה כיוון שללקוח יש לזה גם קשר רגשי מדיי פעם, זה משהו אישי שלו ולא רק ערך כספי של הדבר. כל חלל שמצלמים יש קודם לעבור ויזואלית עם עניים, לראות שאין שום אובייקטים מיותרים או כאלה שמסתירים או גורמים לעומס בתנועה.
תצלמו עם ובלי פריטים מסוימים ותראו מה יוצא יותר טוב. אם תורידו הרבה, המקום יראה ריק. גם בסטיילינג של פריטים קטנים, תנסו להוסיף או להוריד ולראות מה נראה יותר טוב.
תעבדו בצורת tethered – זה בדיוק הסיבה לסעיף קודם. יש טכנולוגיה מאוד יפה שנועדה לצלמים והיא עוזרת גם בצילומים אלה. הצלם יכול לחבר מצלמה למכשיר והוא באופן אלחוטי ישדר את התמונה לאייפד או לפטופ. אז למה בכלל צריך את כל הסיבוכים האלה? הסיבה היא מאוד חדה: כשמצלמים ומסתכלים במסך מצלמה קטן, נכל נראה יפה מאוד. לא פעם בעבר תפסתי את עצמי רק בעריכה כמה פשלות שלא שמתי אליהם לב. אז, כשרואים את זה באייפד, התמונה גדולה, והצלם עם המעצבת פנים יכולים יש לשים לב אם משהו לא נראה טוב ולטפל ב"זבל הויזואלי". כמו כן, המכשיר מאוד עוזר בכך שאם בחרתי פריים לא מוצלח, אני אזהה את זה יותר טוב במסך של אייפד או לפטופ ואשנה את זווית ומיקום הצילום.
לשמור על "לוק" טבעי – רצוי לשמור על נראות טבעית של החלל, שיורגש ויראה טבעי. במקרה הזה אור טבעי יכול להחמיא, מה שדורש לצלם בשעות ספציפיות. אפשר לשאול את המעצבת מה היה לה בראש בתכנון החלל, האם היא כיוונה ללוק טבעי, או שהפן הזה פחות חשוב. הבנת חשיבה של מעצבת פנים ומה היא רצתה להעביר בעיצוב שלה(חוץ מהיופי של העיצוב) יכולים לעזור לצלם לצלם את המקום בצורה שיותר תתאים לדרישה שלה.
להראות את האישיות של הבעלים – אפשר להעביר את האישיות של האנשים שחיים במקום. למשל במקרה של וילה משפחתית, יש אובייקטים שהם אישיים. כשאנחנו מתעדים אותם, זה גם מעביר משהו על האישיות של בעל המקום. תפאורה ופינות נעימות של תקריבים יכולות לתת עוד גיוון לתמונות הרחבות.
ציור במעבר לסלון בדירה של מעצבת פנים
פינת יופי בחדר שינה של מעצבת פנים
התאורה – תאורה טובה מפרידה בין צילום טוב ללא טוב. התאורה יכולה לקבוע את ההרגשה שלכם מהחלל וגם נותנת לחלל "לוק" תלת ממד. התאורה הטבעית להרבה לקוחות היא טובה מספיק אך יכולה לייצר תחושה של לוק מאוד שטחי או "מת", בהשוואה לתאורה (מלאכותית) טובה שיכולה לתת לחלל "חיים". התאורה תבוא כתלות במקרה. התאורה המלאכותית רק מוסיפה, היא משפרת את המקום, היא מובילה את העין של המתבונן דרך החלל, לפרטים חשובים ואלמנטים של עיצוב. תאורה יכול בהרבה מקרים לשפר את האור הטבעי /תאורה טבעית השוררת בחלל, אך היא נועדה לשפר את התמונה. אפשר להאיר מקום מסוים שאותו רוצים להדגיש, להוסיף אזורים בהירים ולייצר כהים, להבדיל בין טונליות במיוחד של אזורים כהים, להבליט את הטקסטורה, מה שיביא לצבעים רווים וחיים ולא מתים כמו בצילום באור טבעי.
זה גם יותר קל לצלם באור טבעי, צריך רק מצלמה וחצובה. במקרה של שימוש בטכניקות של תאורה, דורש הדבר לסחוב ציוד רב. לתאורה יש יתרונות רבים, זה גם מוסיף לאווירה. אולי המקרים היחידים שבהם תאורה פחות תתאים זה בחללים ענקיים, ששם אין לה הרבה אפקט, אך מיקום כמה "ספוטים" כאלה יכול עדיין לייצר הבדל גדול.
טכניקת "הורדת המנוף"
אחת הטכניקות של צלמי אדריכלות היא טכניקת "הורדת המנוף"- המצאת המושג היא שלי אך את הטכניקה עצמה המציאו לפניי. הטריק הוא מאוד יפה. אם יש כל מיני מחסומים שפשוט לא ניתן לפתור אותם בשטח, כמו מנוף, עמוד תאורה, מחסום בקנה מידה גדול וכל דבר אחר שאין לנו עליהם שליטה, אפשר להעלים אותו בצילום. לא מדובר על צילום פריים וריטוש והוצאת "הפריט" החוצה והשלמה עם פרטים חסרים שאנחנו לא רואים שהפריט הזה מסתיר, אלא טכניקת צילום שמאפשרת כן לצלם את המבנה האדריכלי היא להעלים בצורה "חוקית", בלי להיכנס לפרטים נוספים אראה לכם דוגמה.
צילום בניין לפני מסירה
לפעמים הצילומים מתבצעים בתנאים לא אופטימליים ותחת אילוצים. במקרה הזה הייתי צריך לעשות צילומי אדריכלות של בניין שממש צמוד אליו יש אתר בנייה. איך פותרים את זה? בדיוק בטכניקת צילום שמשלבת עריכה כשלב הכרחי ומאפשרת לעלים פריטים לא רצויים בתמונה.
זאת רק דוגמה אחת מתוך הרבה שניתן לתת כאן על טכניקות שיכולות להיות עזר לצלם אדריכלות שהרבה מהמקרים תלוי מאוד בתנאי הסביבה שבהם הוא מצלם. הטכניקה פעילה גם בשלב הצילום וגם בזמן העריכה – כלומר מתבצעת בשני שלבים ודורשת צילום בצורה מיוחדת. צלם אדריכלות ועיצוב פנים מנוסה אמור להכיר את הטכניקה המתקדמת הזאת, כיוון שזה לא ריטוש של מנוף וניסיון להשלים כמו שאפשר לחשוב בהתחלה אלא טכניקה יותר מתקדמת ומסובכת לעריכה.
עניין התאורה בצילומי עיצוב פנים הוא חשוב ביותר, התאורה היא הכל בצילום פנים של בתים ווילות. יש אפשרות להשתמש באור טבעי, יש אפשרות להשתמש בתאורת פלאשים, יש אופציה לשלב בין השניים ויש אופציה של חשיפות מרובות עם אותה התאורה- HDR, ויש טכניקה של חשיפות מרובות בעזרת הבזקת פלאשים, כאשר בכל חשיפה חדשה מבזיקים עם פלאש מקום אחר בחלל- למשל פריים ראשון הפלאש על הספא, בפריים השני על פינת אוכל, ופריים נוסף על מזנון עם טלוויזיה, כאשר כל אלה נמצאים בתוך הפריים. כל צלם עיצוב פנים משתמש בטכניקה זאת אור אחרת והתוצאות הן אחרות.
צילום עיצוב פנים של פיצרייה (עבור מעצב מקס קלוד)
למשל הפיצרייה הזאת צולמה עם אור טבעי, למרות שכן היו לי פלאשים איתי. הרגשתי זאת התאורה היותר מחמיאה לחלל הזה.
צילום עיצוב פנים עבור מעצבת אורלי דבי
זאת דוגמה של צילום קונדיטוריה, בחלק מהתמונות השתמשתי בפלאשים ובחלק מהם השתמשתי בתוארה טבעית שנכנסה מהרחוב (בשילוב תאורת לדים על התקרה)
צילום דירה עבור מעצבת פנים טלי גוטמן
דוגמה של צילום עיצוב פנים של דירה אחרי שיפוץ, עם אור טבעים בשילוב פלאשים ותאורה מהתקרה – כלומר שילוש של 3 מקורות אור שונים בטמפרטורות שונות.
זה נושא חשוב, כי במקרה שראיתם למעלה, כל מקור אור יש לו את הטמפרטורה שלו. למשל אור פלאשים הוא נע בין 5500-6500 קלוין, אור לדים הוא כ 4500 קלוין, תאורה רגילה היא כ 3200 קלוין ותאורה מבחוץ מהשמש היא בסביבות ה 5500 קלוין. אבל אם יש יום מעונן, הטמפרטורה (של האור) של החוץ משתנה וגם הגוון של הטמפרטורה (לא מעלות אלא של אור ) משתנה לכן צלם עיצוב פנים צריך לקחת את כל זה בחשבון בזמן הצילום כמו גם להתחשב בסגנון הצילום שאותו רוצה לשמר מעצבת פנים. אני למשל מבקש לראות ממעצבת פנים איזה סגנון צילום /קו היא אוהבת ומתאים את עצמי לקו שהיא רוצה לשמר לטווח הרחוק. יש מעצבי פנים שאוהבים צבעים חמים ויש כאלה שמעדיפים אור קר או נייטרלי או קצת "עמום" עם הורדת רווית צבעים ויש מעצבות שאוהבות להלבין את הקירות בעריכה ולעשות אותם לבן קר. לכן נושא התאורה בצילום עיצוב פנים חשוב לצלם ולמעצב פנים.
צילום דירות ומשרדים זאת לא הנישה היחידה שבה עוסק צלם עיצוב פנים, והוא יודע לצלם גם חללים גדולים וציבוריים.
צילום פנים של מוזיאון תל-אביב
צילום עיצוב פנים של קאמרי תל-אביב
צילום פנים האופרה הישראלית תל-אביב יפו
בצילום מבנים אדריכליים, כמו שהזכרתי למעלה, חשוב לעשות תכנון טוב של צילום בשטח, לבחון זוויות צילום שונות, לבדוק אישור צילום מהגובה, לנצל מקום של שטח ציבורי צמוד כמו פארק, רחבה או שדרת עצים. אפשר לצלם אדריכלות נוף כאלמנט בצילום ארכיטקטוני.
ביום הצילום, צלם אדריכלות ועיצוב פנים שעשה תכנון ויצא לצילומי אדריכלות של מבנה, מגדל או בניין כלשהו ובמיוחד מבנים ציבוריים, יחשוב הרבה פעמים על איך אפשר לצלם את הארכיטקטורה בשילוב אדריכלות נוף. התקריב על המבנה עצמו זה טוב, אבל בנוסף עם הצלם מוסיף גם זוויות רחבות שכוללות אדריכלות נוף (עצים, ספסלים, פרגולות ואלמנטים שימושיים או עיצוביים אחרים) בסביבת הבניין, נותן ערך מוסף לאדריכל.
צלמי אדריכלות יודעים לנצל מקומות שונים כדי לצלם מבנה ממיקומים שונים. האדריכל יכול לשתף את הצלם בשרטוטים ולהסביר על הדברים שחשובים לו בצילום הבית, בית ספר או מבנה שהוא תכנן וזה יעזור לצלם לעשות צילומים יותר מוצלחים וכאלה שהאדריכל צריך.
צילום אדריכלי של מבני אוניברסיטה
בצילומי אדריכלות חשוב לנצל זוויות בהן אפשר לתפוס את המבנה יחד עם אדריכלות נוף שבו שוהה מגדל או מבנה.
תכנון זמנים שדיברתי עליו למעלה הוא חשוב מאוד, כדי לצלם לא כנגד השמש אלא דווקא עם שמש מהגב, כשהיא מאירה את המבנה. דרך אגב, זווית השמש היא חשובה גם כשהיא מהגב. למשל, אם היא באה מהצד, אז אפשר לצלם את המבנה עם מימד, כשצד אחד קצת חשוך וצד שני יותר מואר. שימו לב בתמונה למעלה, החזית מזכוכית בבניין הכי שמאלי, חלק שמאל מואר ומחזיר יותר אור מהחלק הימני, שלא פונה לכיוון השמש בשעה הזאת, וזה יוצר עומק במבנה, כלומר יש חשיבות גם באיזו זווית נמצאת השמש. צלמי אדריכלות מקצועיים יודעים לתכנן זמנים לצילום ויכולים לשתף על כך את האדריכל.
תקופה בשנה חשובה גם היא, כי בחורף יש לנו פחות זמן אור ועדיף לצלם כבר מהזריחה אם מתאפשר. מאידך, בחורף יש הרבה ימים של עננות גבוהה, ולכן אפשר להתחיל צילום ארכיטקטורה בשעה יחסית מאוחרת כמו 8-9 ועדיין עם עננות גבוהה, התוצאה תהיה טובה.
גם בצילום עיצוב פנים וגם באדריכלות יש לשים לב לעניין הזבל. לפעמים הזבל הוא זבל פיזי ולפעמים הוא "זבל"- דברים שאנחנו לא רוצים בתמונה וזה באמת זבל. בצילום אדריכלי בהרבה מהפעמים יש פחי אשפה, ניירות וכל מיני דברים שפזורים ולפעמים פשוט אי אפשר לשנות את המצב.
צילום גשר עבור אדריכל ירון אליאב
בצילום גשר זה, אתם רואים איזשהו מבנה של איסוף קרטונים בחנייה, משהו שאי אפשר "להוריד" בזמן צילום. אם רוצים לצלם דווקא מהזווית הישרה הזאת, אין כל כך הרבה מה לעשות אלא לרטש את זה בפוטושופ. במקרה הזה צלם אדריכלות נהפך ל"מנקה הזבל" – "פוטושופיסט".
אחרי ניקוי "זבל" פיזי
כיוון שאנחנו כאן לא בצילום דוקומנטרי וזה צילום אדריכלי, אפשר ומותר לרטש דברים לא מחמיאים וצלמי אדריכלות מכירים טכניקות לריטוש אדריכלות חוץ שחיוניות להפקת תוצאות מקצועיות שהאדריכל בכלל לא ידע על זה.
בעיצוב פנים, כמובן שיש המון מה לרטש, כבלים של חשמל, ספרינקלרים במשרד, הילה של אור "אדמדם" על התקרה כדי להוריד את הרוויה שלו, תאורה בתקרה שגורמת להילה צהובה לא יפה ומשפיע גם על קירות, מזגנים למיניהם וכו'.
צילום חדר לפני עריכה
צילום חלל אחרי עריכה
כמו שדיברתי קודם על קלוין- טמפרטורה של פנים, אפשר לצלם באור טבעי או פלאשים, אבל חשוב לשמור על צבע נכון שהיה במקום, במקרה הזה צבע הקיר בצבע וניל- הוילונות בצבע הנכון- לבן. הורד מזגן, משהו שלא תמיד קל לתקן, היא לרוב הוא משאיר מתחתיו או מעליו צל עם צבע צהוב שקשה להפטר ממנו.
בעיצוב פנים גם חשוב לעבור בין החללים, עוד לפני שמבצעים את הצילומים ולהוריד את כל האלמנטים/דברים שלא מחמיאים שלא תורמים לצילום, דברים שהבעלים רגיל אליהם אבל אין להם קשר לעיצוב פנים או הם לא תורמים לצילום החלל.
בצילומי עיצוב פנים וגם באדריכלות, חשוב להקצות זמנים. לפעמים יש תופעה כזאת שתקועים בפריים אחד יותר מדיי זמן ואח"כ נשאר מעט זמן לפריימים שהם לא פחות חשובים. לכן כדאי לא להיתקע על פריים אחד ולעשות אותו פרפקציוניסטי (אלא אם זה מאוד חשוב לאדריכל או מעצבת) וכן לתת זמן גם לתמונות נוספות שלא פחות חשובות, כלומר כן להקדיש זמן, אבל כן להסתכל על השעון ולראות שלא מתעכבים ולהשאיר זמן לשאר החללים(בעיצוב פנים) ולשאר המקומות שמהם אפשר לצלם אדריכלות חוץ.
צלם עיצוב פנים יודע לשלוט בטמפרטורת האור ע"י מצלמה ושימוש באור מלאכותי, יודע לנקות את החללים ולהזיז דברים כדי שבתמונה זה יראה טוב(אפילו שבמציאות אולי זה לא נראה הגיוני), ויודע לעמוד בזמנים שהקצה בתחילת יום צילום.
בעיקר תקף לגבי צילומי עיצוב פנים, כיוון שבצילומי אדריכלות הצלם לבד בשטח והוא יודע מה הוא צילום ואכן אפשר לעשות בדיקה ולראות שיש את כל הזוויות, במיוחד אם הייתה רשימה מתוכננת רשומה עם עט. לעומת זאת, בעיצוב פנים קל ללכת לאיבוד ולכן בסוף הצילומים אפשר לעבור על התמונות ולוודא שיש את הכל. הרי ביום הזה, מעצבת פנים עסוקה בלסדר דברים, להכין חלל אחד כשהצלם מצלם חדר אחר ואין לה הרבה זמן לעקוב אחר הצילומים לכן בסוף כדאי לעבור על התמונות ולוודא שלא חסר תמונה. למשל יש תמונה אופקית אבל המעצבת רצתה גם תמונה אנכית שיה חשוב לה להראות אלמנט כלשהו על התקרה.
עבודת עריכה בשכבות – זה יותר קשור לעריכה של הצלם. כלומר, הצלם יכול לערוך את התמונות שצילם במספר דרכים ויש לזה כמה טכניקות. בלי להיכנס לפרטים, בכללי אפשר לערוך תמונה שצולמה עם אור טבעי ולה יהיה לוק אחד. אפשר לעבוד בשכבות ולשלב כמה תמונות ביחד(שצולמו בחשיפות שונות) או שילוב בשכבות של תמונות שצולמו בפלאש, בים אם באופן ידני או עם תוכנות חצי אוטומטיות. חלק מהטכניקות נועדו להראות את האזורים הכהים, או להדגיש עם מברשת אזורים שחשובים יותר. חלק מהטכניקות של עריכה יכולות לפגוע בלוק הטבעי של תמונה של פנים ולכן חשוב לדעת את הגבול הטוב כדי שזה לא יעבור ליותר מידיי מעובד, מה שיזוהה דיי מהר ע"י אנשים, אפילו שהם לא מבינים בצילום. לכן עריכה ידנית מדויקת דורשת זמן רב יותר מאשר תוכנה חצי אוטומטית, אך יכולה להביא לתוצאות יותר טובות.
כדי להצליח בתחום, צלם עיצוב פנים צריך "לחיות" את התחום ולאהוב אותו, צריכה להיות לו הבנת הדיוט של אדריכלות ועיצוב פנים. בהרבה מקרים הלקוח יהיה תלוי בחוות דעת של הצלם, לכן הידע של הצלם ומה כן עובד בתמונות פנים צריך להיות ברמה של מי שעבורו הוא עובד. כל צילום זה אתר חדש בפני עצמו, לכן שילוב מיומנות טכנית עם אסתטיקה הוא מהנה.
הלקוחות מחפשים את הלוקסוס וחמימות של החלל. עבודה משותפת ביחד יכולה לגרום לשני הצדדים להיות שמחים ולהביא לתוצאות טובות בהבנה משותפת של מטרות. תיאום ציפיות וביקורת בונה כדי להגיע למטרה שרוצים משפרת את יחסי עבודה שיכולים להניב הרבה שנות עבודה משותפת בהמשך.
על נושא העריכה אפשר לכתוב מאמר שלם ארוך ולכן אהיה קומפקטי כאן, אצרף כמה דוגמאות עם הסברים קצרים. כמו כן, עריכה של צילומי אדריכלות ושל צילומי עיצוב פנים שונה גם היא, אתן שתי דוגמאות.
דוגמה ראשונה היא של עריכת מבנה אדריכלי של חזית של בית ספר.
קודם כל צולמו שתי תמונות, כאשר נשמר כיוון אופקי של צילום והמצלמה לא זזה בשתי התמונות, כדי שהצילום יהיה פלס וגם קל לחיבור.
צילום ארכיטקטוני של חזית של בית ספר
זאת תמונה שמחוברת משתי תמונות קודמות – כלומר חיבור פנורמי.
אחרי עריכה של צילום ארכיטקטוני
איזה שינוים אתם רואים?
צלם ארכיטקטורה הוא גם עורך, אבל צריך לדעת איפה לעצור, כי אפשר להמשיך לנקות תמונה בלי סןף, יש רק התחלה. זה גם תלוי בדרישות של האדריכל וגם כמה הוא מוכן לשלם על עריכה מוקפדת או מסובכת.
דוגמה שניה היא בעריכה של צילום עיצוב פנים.
צילום פנים לפני עריכה
אחרי עריכת צילום פנים
איזה שינוים אנחנו רואים כאן? לא הרבה את האמת
מה עוד אפשר היה לעשות? למשל לשתול תמונה של טבע בתוך הטלוויזיה, לשנות מיקום כריות פיזית, לצלם גם בלי תאורה דלוקה וכו'
אחרי סיום הצילומים וסיום שלב העריכה, תקשורת עם אדריכל או מעצבת פנים גם היא חשובה. אני מיידע את הלקוח גם מתי אני יוצא ליום צילום (בצילומי אדריכלות ) עושה תיאומים אם צריך מול קבלנים.
עם מעצבות פנים מיידע שאני עובר לעריכה, בודק מראש איזה לוק המעצבת רוצה להשיג ומיידע על סיום עריכה ושליחת תמונות.
אני מבקש פידבק – ככה אני יודע אם הכל היה לשביעות רצון האדריכל/מעצבת פנים. לפעמים מבקשים עוד שינוי נוספים שלי לא נראו כחשובים אבל הם חשובים לאדריכל/מעצב פנים. לפעמים הכל בול ועשיתי את העבודה כמו שצריך. אם יש בקשות לשינוים במסגרת המסוכם, אני עושה אותם.
חשוב לבדוק מראש עם המזמין אלו דרישות יש לצילומים וגם לעריכה ולקחת את זה בחשבון. לא כולם יודעים להגיד מראש ולא מודעים לדברים עד שלא רואים תמונות. הדברים צריכים לזרום בצורה הגיונית ומוסכמת על שני הצדדים ולשמור על התחייבות שכל צד נתן והסכים לו.
על עריכות מסובכות שלא התבקשו מראש ודורשות עריכה, יש ליידע את הצלם מראש, כדי שיוכל לדייק עם הצעת מחיר, שלא יצטרך לנסוע עוד פעם לצלם וכו'.
דוגמה טובה לכך היא שעל המזמין לוודא שהאורות עובדים תקין. אם בזמן הצילום האורות לא עבדו ולא נדבקו מראש, זה דורש מצלם להגיע פעם נוספת להשלמות ודורש תשלום נוסף על הגעה ועריכה, אם הוא לא מתומחר מראש.
לרוב האדריכל/מעצב פנים מקבלים תמונות אחרי עריכה תוך זמן סביר שסוכם מראש, ולרוב זה בין שבוע לשבועיים. יש צלמים שלוקח להם קצת יותר זמן למסור אותם, בין אם עקב עומס שיש להם או עקב עריכה יותר מוקפדת, יש לבדוק מול הצלם.
הפורמט שבד"כ נמסר הוא קובץ שמותאם לווב, כלומר לכל פלטפורמות הדיגיטליות והוא לא מתאים לדפוס, כי זה פורמט אחר ורזולוציה אחרת. קובץ שמתאים לאינטרנט הוא קל לטעינה ומותאם בצבעים.
לסיכום, בין אתם אדריכלות או מעצבי פנים, מקווה שנהניתם, מוזמים לראות תיק עבודות של צילומי אדריכלות באתר שלי וליצור קשר לצילום פרויקט שלכם.